קריון מאנגליה - לכבד את העתיקים


מאנגלית – רחלי גנון

"ברכות יקירים. כאן קריון מהשירות המגנטי. לאלו המקשיבים מאוחר יותר, אנו ישובים בשדה ירוק, מיילים ספורים מהאי באנגליה הנקרא – סטונהנג'. המסר הזה יקפוץ מנושא אחד למשנהו, וכולו לכבוד אבות אבותינו ושושלות הדם שלנו. לפני זמן לא רב, ישבתי בתוך האבנים של סטונהנג' והענקתי משם מסרים, אשר אני מבקש להעצימם כעת. אמשיך לפרט בנושא מרכזי אחד, אודות מי היו אלו שחיו כאן, וכיצד זה קשור אליכם.

היכן אתחיל? באמונה הבלתי תאמן של הציוויליזציה המודרנית. תזוזת אבנים היא עבודה למקצוענים. בזמנים ההם היו מהנדסי-אבנים, לא רק במקומות כאלו, אלא על פני כל הפלנטה. ניתן לראותם במצרים, באיסטר איילנד, בבוליביה, בקולומביה, בפרו. אבנים ענקיות ומאסיביות, המועברות ממקום למקום, מאוזנות בשלמות, ממש כמו כאן. אך אתם החלטתם שבגלל לעתיקים לא היו עגורנים, עבודה מסוג זה היא בטוח של חייזרים!!! וזו כמובן אמונה טפלה. אומר זאת שוב, הישויות הגלקטיות שהזיזו את האבנים, תוארו כבני-אנוש. אתם בהחלט ישויות גלקטיות!!!!!! הכוח המסתורי שהשתמשו בו כדי להזיז את האבנים הללו נקרא – פיקחות ואינטליגנציה אנושית. נאמר זאת שוב, כשיש מספיק אינטליגנציה וחוכמה, היכולת להזיז אבנים במים, דרך חורים באדמה, באמצעות כוח המשיכה, הטיות ושיפועים, היא אפשרית. פשוט ידעתם מה לעשות. ובניתם דברים מופלאים מעבר למה שאי-פעם ראיתם, מעבר למה ששרד.

"ומי בנה את הדברים הללו"? אתם עשויים לשאול. אתם מבקשים לדעת איזה סוג של אדם בנה זאת ומה היה המסתורין כאן. אומר לכם מי בנה את זה. אלו היו פרד והנרי וג'ורג', והם היו ממש כמותכם. הם חשבו כמותכם, ואהבו כמותכם, והביטו בשמיים כמותכם. ייתכן שהאינטלקט שלהם היה מעט יותר גבוה משלכם, כי הרי לא היו להם מנופים ועגורנים. זו הנקודה שברצוני לחדד היום, בדרכים שונות ומגוונות. סטונהנג' עדיין נתפסת כמסתורין, רק בגלל שעדיין לא החזרתם את הידע הספציפי הזה אליכם. מה הייתם עושים עם טכנולוגיה מתקדמת שכזו, המערבת בתוכה את כוחה של הרוח האנושית על הפלנטה? לכם יש דברים נוספים, כי עבר זמן והגיעו התגליות. אך אדם ללא תגלית, הוא אדם כמותכם, רק ללא עזרים כגון מנופים, או אייפון, או סמסונג. הבינו, ישנה פיקחות ואלגנטיות כאן ומעבר להם, ישנו דבר נוסף שאדבר עליו כעת.

מה שאתם רואים כאן, זו ציוויליזציה מלאת התלהבות שקדמה לכם באלף שנים, שהניעה אבנים וייצגה את היופי והפוריות והשמיים של גאיה, יצקה אותה אל תוך טכנולוגיה שבסיסה במדע. זו הייתה בעצם הציוויליזציה הראשונה שהתבססה על המדע. זה גם מסביר את המעבר מנקביות וזכריות. מפוריות, למה שנקרא אז – "המדע היומי". הם היו נלהבים במיוחד כי הייתה להם היכולת להתבונן, לפתור ולהתפתח אל תוך חברה שראתה במו עיניה כיצד המערכת הסולארית עובדת בפועל, השמש, הירח, הפלנטה, עונות השנה, כל ההתישרויות. את כל זה הם פתרו והבינו באמצעות מתמטיקה. ולא רק זאת, אלא הגיאומטריה שלהם הפכה להיות כל כך אלגנטית, עד שהם הצליחו לבנות דברים במעגלים מושלמים, כפי שלא יכלו לעשות זאת קודם לכן. לפני אלף שנים, האבנים שראיתם נבנו באותו האופן, על ידי מהנדסי אבנים מדופלמים, אך הם היו אודות פוריות. אז, הם עדיין לא פתרו לחלוטין את החידה.

סטונהנג' הוא מדע. ואתם מביטים בזה ואומרים – "מהי המסתוריות הבלתי-תאמן, המדהימה הזו? כיצד זה קורה שהצל נופל בדרך מסוימת"? אך זה אינו מסתורי יותר ממסתורין החשמל או מסתורין הטלפון הנייד שאתם נושאים אתכם. אין מסתורין כאן, כי הכל הוא מדע!!!! כשהם גילו זאת לבסוף, ההתרגשות הייתה גדולה על שיכולו לבנות משהו ולהציגו לראווה. כשהשמש עלתה בכל עונות השנה, הייתה התרגשות. הם צדקו, כי הם יצרו דבר מושלם. הירח, השמש, כולם קיבלו שם ייצוג ראוי. הצל נפל במקומות המדויקים. זה היה מדע ברמה גבוהה. הם רצו לחלוק בו וכך היה. הנרי, פרד וג'ורג', כל אלו שבנו זאת יחד. זו הייתה תחילתה של הבנה שמימית נשגבה, ואליה נוסף עוד מסתורין, שהיה קשור לאנרגיה שהייתה להם, כשהם בנו משהו בעל גיאומטריה מקודשת. הייתה להם את היכולת הזו. לפני כן, לא היה להם מושג.

זו התפתחות, יקירים, לא מסתורין, והיא מתרחשת באמצעות אנשים נבונים, ממש כמותכם. בשל כל הסיבות הללו נמצא האי הזה. הרשתות מצטלבות כאן בדרך היוצרת אנרגיה המוגברת באופן דרמטי!! וההתעצמות הזו בצמתים של קווי המתאר והרשת הקריסטלית עם הרשת של גאיה, יוצרת מקומות המהדהדים ומצטלצלים ביופי ובאנרגיה רבה. הרגישו בזאת שוב. אינכם היחידים שהלכו על פני האדמה הזו, במקומות הללו והרגישו דברים. ממש כמו ג'ורג', הנרי ופרד וכל החברים, אשר החליטו ליצור את כל זה בנקודות משען שהיו הגיוניות מבחינה אנרגטית. והם לא היו זקוקים לעזרה, כי הם חשו אנרגיה, ממש כמותכם. גם הם ידעו להרטיב את אצבעותיהם ולהרגיש את הרוח. וגם אלגנטיות הייתה בהם, ממש כמו לכם.

כבר ציינתי בעבר כי העתיקים משולשלות הדם שלנו, היו מעורבים בארבעה סוגים שונים של אנרגיה. הראשון – לידה. השני – מוות. השלישי – הלימוד העתיק. הרביעי – גאייה. דרך ארבעת הנושאים הללו, ניתן לראות באופן דרמטי כיצד האבולוציה עוברת דרך הלידה, הפריון, כל הדרך אל המדע, ואת כל זאת הקיפו בלידה ומוות. ההוכחה לכך היא כי גם לאחר שגילו את המדע הנדרש לבניית סטונהנג', הם הניחו גבולות סביבו. זה היה מרכז הפעילות לכל מה שקרה באיזור, ברדיוס של מאות מיילים. מה הם עשו שם? היו להם מנהגים מוזרים, הם בנו מדורות והקריבו עיזים וגדיים לעולה. זה היה מרכז העיר. אנשים צעדו ברגל במשך ימים רבים כדי להגיע הנה. והם לא עשו זאת בהכרח כדי להשתוות לאיזשהו סלע....או אבן, כפי שחלק מכם חושבים. הם הגיעו כדי ליהנות מחגיגות של חיים ומוות, לחגוג עם העתיקים ועם המדע המופלא, ואפילו רק כדי להביט בצללים הנופלים בדרך מסוימת על אבן ספציפית. וכך הם אמרו לעצמם – "זהו מדע מתקדם. אנו מבינים זאת עכשיו".

החגיגות נסבו עדיין סביב הלידה. הם קברו את המתים מסביב לאבנים, כי שם היה המקום בו אנשים יכלו להרגיש ולחוש דברים. זה היה המרכז של המרכז!!! כעת, ישנו דבר אחד שקשה להוכיח אותו, אומר לכם כי אין כבר הוכחות לאבני הלידה. הם לא הגיעו לכאן רק כדי לקבור את המתים, אלא גם כדי ללדת. לידה!!! הכבוד של הפוריות עדיין שם. אך לא ניתן לראות את אבני הלידה, ולכן קשה להוכיח זאת. דבר כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו לידה, קיים עד עצם היום הזה. חגיגת לידתו של ילד, ואם תשימו אותו ליד המרכז, ליד האבן, במקום המפגש, ליד המדע הגבוה והמתקדם הזה, זה אך הגיוני.

שם נולדתם, אתם!! שם נקברתם, שם חגגתם, שם נמצא הטוב שבטוב!!! סיפרנו לכם אודות הציורים שבתוך הקירות שהשתנו בהתאם לעשייה שלכם. לא הייתה רק מטרה או סיבה אחת למקום הזה. זה היה מקום המפגש שלכם, בו חגגתם את חגיגת החיים. ממש כפי שאתם נוהגים כיום, כשאתם נפגשים למטרות שונות. אז בואו ונפזר מעט מן המסתורין. האם האנרגיה כאן מיוחדת? כן!!! האם היא אפילו יותר מיוחדת בנקודת המרכז של האבנים? אכן כן!!! לכן האבנים הוצבו שם ולא במקום אחר. אך האבנים עצמם לא בנו את המיוחדות. הם רק הושמו שם, במקום בו הרשתות מתיישרות והכל מועצם באמצעות התודעה האנושית. וזה רק חלק אחד. ברצוני לדבר על הישגיה של הציוויליזציה וגם על הדעות הקדומות של החברה המודרנית, בהשוואה לאלו שבנו את המקום הזה. לו הייתם שואלים אותם, מהי ההגדרה של ציוויליזציה, מה הייתה תשובתם? שאלו אנתרופולוגים והיסטוריונים והם יאמרו כי הם פועלים על פי בחינת חמש נקודות מרכזיות והן – ממשלה מאורגנת, דת מאורגנת, מומחיות מקצועית וספציפית, כדי שיהיו עבודות מגוונות ופרנסה לכל האנשים, אומנים שייצרו עבודות אומנות וסופרים שיספקו כתיבה משמעותית. ואם יש לכם את חמשת הדברים הללו – אז כן!!! יש לכם ציוויליזציה.

מה דעתכם על פגאניות? (עבודת אלילים). בואו ונבחן זאת לרגע. מהי ההגדרה של להיות פגאני? אם תלכו חזרה למילה הראשונית – "המקור", לא מה שהוא הפך להיות במרוצת השנים, אלא המשמעות האמיתית של המילה – "מקור" היא – בני-אדם ללא תודעת משיח. בואו נחזור אחורה למושבן המקורי של כל התרבויות, וחלק מכם יאמרו – "ובכן....אלו היוונים, זה חייב להיות הם. שם הייתה תחילתה של השפה, של הלימוד, של השירה, של כל כך הרבה דברים! זה חייב להיות היוונים, הרומאים אולי, הרי הם כולם פגאניים". אך בטרם אתם קוראים לאלו שבנו את האבנים כאן בשמות פגאניים, הביטו על התרבות שלכם, אותה אתם מבינים ויודעים, בהקשר לפגאניות. כן, כאן הם היו פגאניים והמשמעות היא – שעדיין לא הייתה קיימת בהם האמונה במאסטר האהבה. הם הרי חיו אלפי שנים קודם. אז, כיצד הם נתקעו את ההגדרה התרבותית הזו? אומר לכם, כי אולי, אולי אלו שהגדירו מה היא ציוויליזציה, היו מעט משוחדים.

מהי הגדרת בן-אנוש? מהי הגדרתו של אדם? אחד החושב כמותי. והמשמעות היא, כי אלו שחיו בעבר, שלא חשבו כמותי, אינם אנושיים. זה כמעט כך. כבר אמרנו בעבר, כבני-אנוש, כהיסטוריונים שהלכו אחורה בזמן, הם הניחו הנחות והעריכו שהגזע האנושי באותם זמנים היה "טיפש" יותר. וככל שהלכו אחורה, הטיפשות אף נראתה גדולה יותר. יקירים, זהו אינו הסיפור. ההיפך הוא הנכון!!!! ואני מציג שוב את אבות-אבותינו, היושבים כאן איתנו היום ומחייכים, ומבקשים ממני לספר לכם דברים כהווייתם. הם מביטים על הציוויליזציה שלכם כיום ובוכים. אתן לכם כעת את ההגדרה שלהם לזה – בני אנוש, החוברים להם יחדיו ומבינים את היופי של הלידה, הכבוד שניתן למוות, הבנת המקום המשמעותי של העתיקים בשושלת הדם, ואת החוכמה שלהם, ואת המקום הנקרא – גאייה, שהיא הפלנטה ומערכת היחסים הכוללת שלה עם החיים.

היכן זה מציב אתכם כיום? בחמשת התכונות של החברה שניתנו רק לפני כמה שנים, היכן נמצא הכבוד לאבות אבותיכם הקדומים? (שהם היו אתם...) היכן ההכרה כי צריך להכיר בכוח החיים של גאייה בצורה משמעותית, כי אחרת פשוט אין קיום? האם אתם מבינים את דבריי? החברה המודרנית החליטה כי גאייה אינה כלולה בזה, שאין בה צורך והיא כלל אינה הכרחית, כי לדעתם, העתיקים כבר נקברו ונעלמו מזמן. אך העתיקים כאן ידעו טוב מכך. זהו המסתורין כאן. כיצד איבדתם את זה? הרי ביקשתם את מסתורין העידנים. כיצד איבדתם זאת? להם היה כבוד, אמנם ללא טכנולוגיה כפי שקיימת כיום, הם גם נראו והתלבשו אחרת, אך הם אהבו באותו האופן בדיוק, ושרו, ורקדו, בדיוק אותו הדבר, וידעו הכל אודות גאייה, והעריכות והבינו את שושלות הדם העתיקות שלהם.

לעיתים אנו חוזרים לראות את האבנים, כמו באיסטר-איילנד, לדוגמא, ומה הייתה ההשראה לגבי האבנים שם? ההערכה הייתה שכולם היו יצורים אלוקיים שהעריצו את אלוהיהם. עד שנודע מאוחר יותר, באמצעות ה-"רפא-נוי" אשר ידעו טוב יותר, כי כל אבן מייצגת שושלת דם. הם כיבדו את העתיקים שלהם, בנו את אבני ה-"מואה", והציבו אותם עם הפנים פנימה אל תוך האי, כדי שחוכמת העתיקים תביט עליהם ותהווה השראה תמידית. אתם מדברים אודות ציוויליזציה. היכן היא היום? ואנו אומרים לכם כי באבולוציית התודעה של הפלנטה הזו, כל זה יקום לתחייה, יתעורר ויתחדש, על ידי אלו שיתחילו להבין, כי בוני המקום הזה, ייתכן, רק ייתכן, שהם ידעו יותר מכם. הם היו פקחים ונבונים מעט יותר. ללא אלקטרוניקה, ללא תקשורת מתקדמת, וללא מנופים ועגורנים.

חגגו היום את פרד, וג'ורג' ואת בוב, ואת כל אלו שבנו כאן באמצעות מדע גבוה ומתקדם, בדרך מהפכנית ומתמטית, אלו אשר ידעו באמת כיצד הפלנטה פועלת. המשיכו להרהר בדברים אלו ומצאו את המסתוריות הנמצאת שם עדיין. היא בתוככם!!! היא בכם!!! כיצד תביאו אותה בחזרה? אתם תצליחו לעשות זאת, נשמות עתיקות. וכך הוא הדבר". קריון.

ובנימה אישית,

כבר עבר חודש מאז ניתן לנו המסר הזה. הזמן המואץ כל כך כאילו עצר מלכת בחדרי ליבי. שוב אני שם, ישובה, ברגע ה-כעת ההוא, על הדשא הרענן, עם חברי משפחת הנשמה שלי, ומולי המורה האהוב, לי קרול. נקודה אחת בזמן, המצטרפת לכל הרגעים הצרובים עמוק בנשמתי.

כמה נפלא לחזור אל התחושה הזו עכשיו. לחוש בשנית את רכות האדמה, את העשבים שליטפו אותי בכל רגע שהעברתי בהם את אצבעותיי. ליבי נפעם מחדש לזכרו של הנוף הפתוח בצבעו הירוק המכושף, לרוח המלטפת ששלח, רגע אחד של נעימות אינסופית, של התמוססות טוטאלית אל התוך והרוך של כל שישנו.

ואז קריון הגיע עם מסר שנגע בכל נימי נשמתנו. זה היה אחד מאותם רגעים אלמותיים. רגע של אושר עילאי בדמות דממה דקה. ובעודי מתרגמת אותו עבורכם, החיים משיבים אותי ולו לשנייה לאותה חוויה שלמה. ליבי מלא בהודיה לחסד המופלא, מביטה בתמונה שהנציחה את הרגע הזה, ואני ישובה מול קריון, עם משקפי שמש, כדי לא להסתנוור מכל האור הזה, וקולו מדבר אלי ממרחק שנות אור, ועדיין, כל כך מקרוב. כל החושים מתכנסים לכדי נשימה אחת רכה.

וההזכרות לא בוששה לבוא. הרגשנו בגופנו את הכאב הפיסי, את כאבי הגב מסחיבת האבנים הללו שם, וגם בזמנים ובעידנים אחרים. ועל הדשא הרענן, חווינו ריפוי של כל מה שהועמס על גבינו, מכל העידנים, מכל המקומות, מכל המקדשים והפירמידות. אז מה הפלא, שעד עצם היום הזה, עדיין יש בי כוח המסוגל להזיז הרים? מסע היזכרות מפואר עבור אלו שדחפו אבנים במעלה ההר, במשך כל מחזורי החיים ובכלל, לטובת הכלל. כוחות הטבע שבנו הם מופלאים ואנו נגזרת נהדרת של יופי, חוכמה, עוצמה ואינסופיות.

ועוד עלו קטעי זיכרונות רבים, מזמנים אחרים, שלי כ-דרואיד לפני אלפי שנים, וסביבי יצורים פגאניים תבוניים ומופלאים כמותי, ומבטי עבר בחמלה על המעגל סביבי. כולנו היינו שם באותם המקומות, לו ניתן היה למדוד את חכמת הלב של שושלות הדם של כולנו, מילים אינן מסוגלות לתאר בדלותן, הן הרי רק מסגרות של מילים בתוך מילים, וקצרה יריעתן מלתאר נרחבות שכזו.

ואם תשאלו, האם בחרנו בכל זה? לא. ממש לא. אנו נבחרנו, והמסע שלנו הוא בחירה מחדש, בכל יום ויום, בדבר שבחר בנו תחילה. אשרינו על מסע מופלא!!!!!

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Source


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb