יומן מסע שמוני/מון בלן - החלק השני


החלק השני והאחרון

מוקדש באהבה לאיש אחד, מדהים ומיוחד. ד"ר טוד אבוקייטיס שמו. נזכרת בפעם הראשונה בו חזו עיני בקסם האנושי הזה, וזה היה מזמן, כבר עברו כמעט שש שנים. כל כך הרבה התרחש מאז אותה תחושת בטן אינטואיטיבית ראשונית שהקימה אותי והובילה אותי לליסבון, ללמוד משהו שנקרא - טונים. מבלי לדעת מי או מה, משהו בער בתוכי והצליח להזיז אותי מאזור הנוחות שלי. אחרי שנים ארוכות של התכנסות ואינקובציה בהן דבר לא עניין אותי ואף נסיעה לא קרצה לי, זה פשוט קרה. שיתפתי חברה שהייתה באותו זמן באירופה, הסינכרוניות זימנה דברים נוספים והכל כאילו קרה מעצמו. במסעותיי הרבים בעולם שהחלו בגיל 20, כדיילת, לא הייתי מעולם בספרד ובפורטוגל מלבד כמה דקות בשדה התעופה. אך בתוכי שכן נינוח עדין של זיכרון ישן, הקצב, הרטט, הטמפו והתשוקה היו שם, לשפה, לריקוד הפלמנקו, לקסטנייטות....

הייתי מספרת גם על מסי ועל כדורגל לו ידעתי דבר או שניים מלבד שהכדור הוא עגול. ביומנו הראשון בטיילת עמוסת המסעדות, הוקרן משחק כדורגל חשוב, ובכל פעם שמסי הבקיע גול....גלים של אנשים קמו מהכיסאות כדי להריע לו...זה היה מחזה מתוק, מן גאוות יחידה מקומית שכזו. ליסבון הייתה טובה אלי במיוחד. קיבלה אותי בסבר פנים יפות, בדמות אנשים נהדרים, אחות מיוחדת אחת בשם תרזה...שלימים הפכה להיות "אמא תרזה" לילד מתוק במיוחד, אחים לנשמה שהזכירו לי את חדוות הנסיעות הטבועה בי, את תחושת החופש שבנופים המתחלפים, בכל פינה. כאילו נפתחו דלתות הכלא הפנימי שבתוכי כתזכורת על עצם היותי גם הסוהרת ולא רק דמות מפתח ראשית בסיפור חיי. כך כל הדבר העצום הזה, הפך לימים למתנת חיים.

ליסבון המדהימה

היום הראשון לכנס החל. היו שם אנשים מכל העולם. שם הכרתי לראשונה את מלכה המהממת ומיד הרגשתי בבית. זו הייתה הפעם הראשונה בה לא הזדקקתי להביט מעבר לכתפי כדי לבדוק אם מישהו נושף בעורפי....אין כמו הפעם הראשונה בה חשים חיבוק אנרגטי אמיתי שכזה. ואז הוא נכנס, כך ראיתיו לראשונה, כילד נצחי בפנים מאירות, מלא בחדוות חיים וקסם אישי......והומור. ליבי השמור מכל משמר נפתח אליו מיידית. כולנו התאהבנו בו. זה היה בלתי-נמנע. הוא חילק אותנו ישר לשתי קבוצות, ובתוך כמה דקות, כבר היינו מקהלה ששרה בשתי קולות. כל חווית הלימוד הפכה למהנה מאין כמוה תחת שרביטו.

כך ראיתיו לראשונה

אחרי שנים של דכדוך וריקנות, שהיום אני יודעת ומבינה כי הם תהליכים טבעיים לאדם כמותי שעבר הארה פתאומית, פרצו מתוכי לפתע מחוזות שמחה שלא ידעתי על קיומן. הזכרות מופלאה, של בית, של משפחה, של אושר גדול, ובתוך המקהלה הגדולה הזו מצאתי את עצמי מחדש, והמילה למוריה שהייתה עד אז רק בספרים, נעורה למהותה בליבי. עוד בטרם הייתה שגורה ולעוסה בפי כל. והדוקטור הזה, רקד על השולחן, לימד אותנו לרקוד רומבה...הצחיק אותנו עד דמעות ועשה הכל כדי לכוון את החליל הפנימי שבגופנו ולהכין אותו לשירת הטונים. זו הייתה פגישתנו הראשונה. ומשם החל המסע. לעולם אזכור את תחושת השייכות, שאינה מנת חלקם של האנשים האזוטריים בדרך כלל.

חשבו על אדם אחד בשם טוד ותרומתו לעולם. הוא חקר ונזכר ועבד ללא לאות, לעיתים גם בעמידה על הראש במשך שנים בתוך מי אוקיינוס עמוקים, רק כדי להתחקות במדויק אחר קולם של הליוויתנים. לאחר שהקים מקהלות לימוד בכל העולם והכשיר מורים, התכנסנו כולנו למקהלה אחת מפוארת, שם בהוואי, ב-21.12.2012, וכמו ה-"חלילן מהמלין" הלכו אחריו אלף איש מ-55 מדינות שונות. והמצקצקים אמרו – "הטונים זה לא שלו, זה של היקום"...אכן כך. עכשיו, זה של כולם, בזכותו. האגדה מספרת כי אנו האנשים, אלף במספר, אשר שרו בתחילת מחזור החיים הקודם, לפני 26,000 שנה, וכולם כבר מכירים את הסיפור הזה. ואז הגיע מקסיקו ושם זכיתי לחבק דולפין בפעם הראשונה ולהתעלף ממגע המשי שלו. קווינטוס שמו הוא הצליח לעגל אף יותר את חיוכי. תעלות השמחה שבי התמלאו בהשתובבות ומשחק וליבי כאילו התנקה וחזר לילדותו. כמו תום נעורים בו עושים משהו בפעם הראשונה.....אתם לבטח זוכרים. אני כבר פחות.

קווינטוס ואני – לעבור בין מימדים בשמחה

רק במקהלה השלישית, בזמננו החופשי המועט, בדרכי החוצה מארוחה, ד"ר טוד חיבק אותי ורקד איתי באמצע המסעדה, וצחקנו וחשבתי לעצמי....כך מגדירים מחדש את המילה השראה.....וענווה. איש כל כך עצום, מתחבר באופן בלתי-אמצעי, היישר מן הלב, וזה היה כל כך שונה מכל האגו המנופח וחסר השחר בדמות אנשים "רוחניים" שסבב אותי באותה תקופה, כל עידן העסקים הטובים שמכרו "רוחניות" כמו עגבניות ומלפפונים... וגם זה טוב, שיעור נפלא, הרי הכל מדויק בחיים. ואחרי שאסטה הגיעה המקהלה בישראל ואחריה ארקנסו....ועד אז לא ידענו הרבה על תרומתו של המאסטרו כמדען. הוא שיתף אותנו במחקרים החדשים, אך השנה הזו היא השנה שלו. באמתחתו מחקר שאושר בכל רחבי ארה"ב, והוא בדרכו לפרסים ולתהילת עולם בדיוק כפי שמגיע לו, ולפני שכל העולם יתאהב בו, בדיוק כמונו, רציתי להודות לו בדרך הזו ולהתפלל שיוותר לו זמן גם למקהלות הבאות. השבוע, בשמוני, הוא הודה לנו מעומק ליבו על תרומתנו. ובכינו. כי מי יודה למי? ומי מבין טוב ממנו אודות החלקים ומערכת היחסים שביניהם?

ליסבון

הנה אנקדוטות מהרצאתו של ד"ר טוד בשמוני

זה החלק המדעי....אעשה כמיטב יכולתי.....הוא דיבר על שימוש באנרגיה כדי לשנות את הטבע של כל מה שאפשרי, גם של המציאות. באמצעות תדרים של אור – לייזרים בתוספת גלים המעצימים ומבטלים את עצמם, ובהיפוך יכולים להתקדם קדימה לחלל וקדימה בזמן ולא רק אחורה בחלל, אלא אחורה בזמן. באמצעות מכונת-זמן קוונטית ניתן ליצור הטבעה המשנה את זרם הזמן והחלל. וגם ניתן לשנות את כוח הכבידה. ואז מבחינה ביולוגית, מערכת הזמן הופכת להיות מאורגנת יותר וכך גם ביכולתה להשפיע על מחלות והזדקנות. כך ניתן להזיז את השעון, ואת גלגל הזמן אחורה לטרום מחלה ולנעורים.

הדבר המעניין הוא כי גלי האור בחלל הם בספירלה ואנטי ספירלה של אור, והם נראים בדיוק כמו מבנה ה-DNA. האור מהלייזר מכוון לרצועות ה-DNA וקושר את כולן יחד. וזה יוצר אפקט של ריפוי המקצר את זמן ההחלמה. כך נוצר הילינג בצורה מהירה במיוחד. כשכל הרצועות מסודרות בשורה, מתרחשים אפקטים במהרה, ביום אחד, במקום על פני ימים רבים, חודשים ואף שנים....בפרזנטציה הדינמית הוסבר כיצד נבנה מודל גיאומטרי המאפשר הבנת החלל מבחינה גיאומטרית, למרות שזה הרבה יותר מסובך מכך. ד"ר טוד סיפר לנו כי אחד השותפים שלו למחקר הוא השחקן טרנס הוורד. הוא צחק על העובדה כי ישנם שחקנים רבים בהוליווד שעובדים כמלצרים למחייתם כדי להגשים את חיידק המשחק. אך טרנס הוא מיוחד. הוא משחק בסרטים כדי לממן את עבודת המחקר והמדע. איזה סיפור נפלא! יום אחד יהיה גם סרט כזה, והוא ייקרא – "כשהשראה פוגשת עוד השראה". כי "כשהארי פגש את סאלי כבר היה לנו".

ההמצאות החדשות יובילו למצבים אנרגטיים גבוהים של חומר, תהיה תבנית חדשה לאספירין. היא תיראה כמו זכוכית בעלת אנרגיה גבוהה שתאפשר לחומר להתפזר מהר יותר בגוף. כל פלאי הננו-טכנולוגיה במיטבם. מנה קטנה מאד, עשירית מהרגיל שניתן יהיה להמיס מתחת ללשון, תמוסס סימפטומים בפחות מדקה ללא תופעות לוואי. ועל זה נאמר בשפת המקום – Superb !!! ישנם גם מחקרים מתקדמים בתחום החקלאות. כאשר מחדירים אנרגיה לצמחים הוא מושלשת. שיפור של שבעה אחוזים בתפוקה זה מאד משמעותי. תהיה לנו תזונה אורגנית ובה מינרלים מועצמים שיהיו פי 25 והיא תהווה תמריץ אנרגטי הגבוה ב-60% ממה שיש עכשיו. ועל זה אמרנו – Fantastic!!!

ד"ר טוד דיבר גם על התקדמות המדע בנושא תאי הגזע, שביכולתן להתחלק ולהתרבות ויכולים כבר היום לשנות גם מחלות נוירולוגיות, לתקן טראומה בעמוד השדרה ולשפר את התנאים של כל איבר בגוף שלנו. הם עוזרים לפצעים להחלים מהר יותר, מסייעים לסוכרת ולדברים רבים נוספים, כמו פרקינסון שבדרך כלל האזור הניזוק במוח הוא קטן. בניסוי בחולת פרקינסון, שמו תאים חדשים ב-3 נקודות בכל צד במוח והשינוי לאחר שעה אחת בלבד היה מאד משמעותי. וזה עובד כמו קסם גם עם התקפי לב הפוגעים בשריר והמשאבה ניזוקה והופכת להיות פחות יעילה. כשהלייזר הרב-ממדי החדש, מכוון ללב, ביכולתו לעבור דרך בלוטת התימוס כל הדרך עד לצד השני....ומי שיודע, מכשירי הלייזר כיום עוצרים כמה סנטימטרים לפני הגוף. הדוקטור הראה לנו סרטים מצולמים על אנשים שקיבלו טיפול במכשיר החדש וזה פשוט עושה פלאים. אנשים ברשימת המתנה להשתלת לב, לאחר טיפול אחד, 50% מהם כבר לא היו זקוקים להשתלה, ורבע מהם הבריאו לגמרי. ועל זה אמרנו בצרפתית – הו אלוהים! OMG! תוסיפו לזה חיבור מחודש למעיין הנעורים.....

אך התגלית והמחקר הגדול של ד"ר אבוקייטיס הוא אודות תאי גזע הנמצאים בחבל הטבור. מסתבר כי כשאנו נולדים, ישנם תאי גזע רדומים, מיליונים מהם בתוך הדם שלנו. עד עתה חשבו כי אלו תאים מתים, כי הם לא היו ערים או אפקטיביים. המחקר החדש הצליח לבודד ולהפריד את התאים הללו ולהפוך 30% מהם לאקטיביים. ולאחר כמה ימים בלבד, נוצר מקור מושלם של תאי גזע, תבניתנו המקורית המושלמת, המגיעה מהדם שלנו. תארו לעצמכם...לקבל מנת דם משל עצמנו, שהיא מתאימה לנו במאת האחוזים...האיכות היא של תינוק, ביולוגיה של הרך הנולד זה עתה. ותאים אלו יכולים להתאים לכל מקום שאנו זקוקים לו בגוף. וזו התגלית. אנו חיים בעידן בו יש כבר מקור מושלם לתאי גזע. והוא בדם שלנו. ואני שואלת, מה עוד אפשרי? ומה יכול להיות טוב מזה?

הרופא היקר גם סיפר לנו, שכעת תכנית תאי-הגזע שלו קיבלה אישור גורף ממשרד הבריאות בארה"ב. החזון שלו לשנים הקרובות הוא להביא לעולם את הטוב שבטוב מהכול, בכל התחומים, בתזונה, ברפואת תדרים, בתבנית חדשה אידיאלית בה כל הכלים הטובים ביותר משולבים יחד. כמו כלים שלובים. ואיזו מילה תתאים כאן? שוב השראה?

לפני חמש שנים, במקהלה הראשונה, פגשתי את הנושא הזה של תאי הגזע כשבגופי נותרו שאריות ממחלה ממארת קשה, אשר הצלחתי להירפא ממנה. קפסולות תאי הגזע מבית היוצר של ד"ר טוד ועבודת Decoding קצרה ניקו אותי לחלוטין. ולאחר עשרים שנה של מעקב בו נלקחה ממני ביופסיה כל חצי שנה, עדיין זוכרת את מבטו המשתאה של הרופא שנותר פעור-פה. הכל היה נקי מאחורי המיקרוסקופ שלו, ולא היה זכר או שריד ולו הקטן ביותר למיצג שישב שם במשך שנים. ומאז אני עדיין הולכת לביקורת כל שנה, ותמיד חוזרת הביתה נקיה.

ואתם שואלים מדוע אני אוהבת את הרופא הזה כל כך ואת המסע....מה עוד יש לאמר? לא חסרות סיבות, זו רק אחת מהן. כי במסעי כמרפאה בחיים האלה, נרפאתי מכמה מחלות קשות, זה כנראה היה הסטאג' שסידרתי לעצמי בטרם בואי לכאן...להירפא ולרפא. "אל נא רפא נא לה/לו".

לעולם אוקיר את האיש הזה, על שזכיתי להיות טיפה אחת באוקיינוס העשייה, גל אחד של קול במקהלת היצירה הזו. 24 טונים, נוסחה מתמטית מושלמת המהווה תבנית אחת מקורית של בריאה. לעולם לא אפסיק לשיר לתאים שלי ולהצהיר בקול רם על בריאותי הטובה, כי זו הייתה דרך ארוכה, של קושי וחולי וכאב והחלמה ואיזון ושלווה וריפוי לעצמי ולאחרים, ובסופה – האם אתם עדיין שואלים מהם הטונים? אספר לכם.

טונים הם אור וקול רב-תדרי לבריאות נעלה.

תודה לך מעומק ליבי, מאסטר יאהי. הכוהן הלמוריאני, המדען הגדול, אדם נעים ההליכות, לעולם אשיר לך שירי ערש בשפת הכוכבים. כי מה רב אושרה של אישה שידעה כזו שירה. כוכב נעור בקרבה.

וכך אמרו לנו תודה, על שאנו החלוצים והבונים של פלטה ארץ החדשה. ונאמר הללויה.

ליבי מלא אהבה לכל האחים והאחיות הלמוריאנים שלי מכל קצוות תבל, המגדלורים של העולם, ביטויים ייחודיים מהשלם שהוא חצי מחצי אחוז בפלנטה. ובמיוחד לקבוצה הישראלית שהייתה היחידה בהוואי ששרה גם במשמרת בוקר וגם במשמרת אחר הצהריים. בבוקר ניקינו את האנרגיה הישנה. אחר הצהריים קיבלנו חניכה לעולם חדש. אז מה הפלא שזכינו למקהלה בישראל?

ד"ר טוד ואני בישראל

לכל המבקשים להתעמק בעבודתו של ד"ר אבוקייטיס – www.gigenix.com

(כל הזכויות שמורות לרחלי גנון)

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Source


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb