קריון - מסתורין הגוף


מאנגלית - רחלי גנון

ברכות. כאן קריון מהשירות המגנטי. מסר מסכם הוא תמיד שונה. לעיתים קרובות הוא מיועד רק לאלו היושבים סביבי, אך ישנם רבים שמקשיבים ודברים שאומר יהיו נכונים גם להם. ישנה אמת יפה כאן. כזו שקשה לקלוט. האלוהים האמיתי, המקור היצירתי של היקום, עצום ככל שיהיה, הוא חלק מכם. וכל זה הוא חלק מהתכנית האלוהית. כך אתם מחווטים כחלק מסיפור הבריאה. נוכחות מלאכית העניקה לכם את זרע הביולוגיה בכוונת תחילה. את הידע של אור וחושך ובחירה חופשית לבחור באלוהי או שלא.

זהו סיפור יפה הטומן בחובו תכנית. והתכנית היא לגלות מי אתם. אלוהים הוא אמיתי ונגיש עבורכם. ובאנרגיה החדשה הזו, אולי אף זמין יותר. ואולי אף עומד וממתין לכם. מה הופך את העובדה הזו לבלתי-תאמן עבור רוב האנושות בכל מקום בפלנטה הזו? זהו כמעט אוקסימורון. אתם מאמינים בכל לבכם שאתם כל כך קטנים. אז כיצד יהיה לאלוהים אכפת? מדוע שיהיה אכפת לכוח המניע כוכבים מכם? ועדיין, התודעה שלכם מתרחבת לעיתים והופכת להיות גדולה כמו אלוהים. ואתם יודעים זאת. הגוף שאתם נמצאים בו, קטן ככל שיהיה, יש בו פיסה מהבורא ופוטנציאל תודעתי אדיר.

האוקסימורון הוא שאתם יודעים ברמה מסוימת כי נשמתכם ממשיכה להתקיים, גם כשהגוף נגמר. כל הדברים הללו מתקבצים לאמונה חלקית. כל אחד מכם נמצא על שביל נפרד ואינדיבידואלי ורבים מכם נאבקים עם רעיון אחד בסיסי. לא בהכרח אם אלוהים אמיתי או לא, אלא – האם ניתן ליישם משהו מכל זה היום באמת, עבור עצמכם. כן, אני יודע מי כאן. האם תוכלו לשנות את הסיטואציה שלכם, את המתרחש סביבכם, את מה שקורה בחייכם או בתאים של גופכם, וכל זאת בניגוד לכל כך הרבה דברים, למסורת, לאמונות הישנות, לכל מה שנאמר לכם. כאילו כל זה הוא קונספירציה נגדכם.

ואתם חשים מעט נפרדים מכל מה שהוצג בפניכם ביומיים האחרונים. חלק מכם חזר חזרה לתוך הקונכייה שלו. חלקכם חושבים כי הדברים האלו מיועדים למישהו אחר, רק לא לכם. זה לא הדהד לכם כאמת, כאילו זה לא ניתן ליישום עבורכם. כי השריון שבניתם סביב עצמכם בבניה עצמית הוא קשיח ביותר. אתם מגיעים בתקווה שמישהו יצליח לחדור אותו. חלק הצליחו לראות את עומקה של החמלה ועדיין...כשאתם עוזבים את המקום הזה, אינכם מרגישים כי זה חלק מכם באמת. מדוע? כי מה שמפריע אינו משתנה. הוא תמיד אותו הדבר – זהו העבר, ואליו מתווספים חוסר ערך עצמי, כל מה שלימדו אתכם, כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים...

אקח אתכם היום למסע ואבקש כי תדמיינו יחד איתי. זה לא יזיק לאיש. דמיינו וחושו. לכן באתם. לקבל ידע, חוכמה, אולי מודעות, התעוררות, כל דבר שישפר את מי שאתם. וכך אולי תוכלו לעזוב כאן שונים מכפי שהגעתם. זו המטרה. כבר השקעתם, אז מדוע שלא תצטרפו לתרגיל האחרון בסדנת העבודה הזו?

אספר לכם פנטסיה, מטפורה. חלק יחשבו שזה ממש סיפור חמוד, אך זה הכי אמיתי שיש. הפנטסיה הזו כוללת אתכם, עם התודעה האישית שלכם, במצב של חיזיון, חלק יאמרו שזה חלום, אך המילה הזו – חיזיון נותנת רשות לכל דבר להתרחש עבורכם. חזיונות הן כמו חלומות. אנו זוכרים אותם והם מרגשים ומאד אמתיים בזמן הם מתרחשים. אני מזמין אתכם לזוז הצידה מעצמכם רק לרגע...אם תוכלו, אם תרצו להבין, להכיר, לתפוס, כי אלוהים נמצא כאן. כי המסר הזה הוא אכן מהצד האחר של הווילון, הצד היודע את שמכם ומזמין אתכם להשתתף ממש עכשיו!! בואו איתי לחלום בהקיץ. עזבו את הסיטואציה העכשווית שלכם, את המצב שלכם, ורק לרגע, אם תוכלו, השאירו את הדאגות שלכם מחוץ לדלת. רק לרגע. זה לא ייקח הרבה זמן.

מה הייתם מדמיינים אם הייתם עומדים בתוך חדר שהיה ריק לחלוטין וכולו לבן ואין בו דבר? משהו עומד להופיע בחדר הזה והוא יהיה עבורכם. ישנה כאן דלת. ועל הדלת ישנו שלט ועליו כתוב – "מסתורין הגוף". אם כבר נוצר סרט בדמיונכם, זה המקום להכניס בו מעט מוזיקה. השלט שבדלת מעניין אך הוא כזה שלא ניתן לגעת בו. הוא בלתי-מושג לחלק מכם. כי אולי זה משהו שאינכם רוצים לדעת, אינכם רוצים להכיר את המסתורין המונח מאחורי הדלת. אך אנו עומדים לפתוח אותה יחד ולהיכנס יחד לחדר הריק הזה כשהגוף המוזכר בשלט הוא – אתם. זה לא אודות הגוף האנושי באופן כללי. זה אודות הגוף האישי שלכם, הנושא את שמכם. והנה אתם, כבר כמעט מוכנים לפתוח את הדלת למסתורין. אך מדוע עליכם לפתוח דלת בכלל?

זו אחת המטפורות, ישנו קיר פשוטו כמשמעו ביניכם ובין התאים שלכם. כשאתם מביטים מטה אל גופכם, הנטייה שלכם היא אינה לברך אותו. אתם אפילו מחלקים אותו לחלקים וקוראים לו על פי החלקים האלה. אתם אומרים – "הרגל שלי כואבת", במקום לאמר – "אני כואב/ת". אתם אומרים – "הבוהן שלי כואבת" במקום – "אני כואב/ת". אינכם בקשר על חלקי הגוף שלכם. יש קיר ביניכם. כיצד תעברו דרך הקיר? אתם כמעט מוכנים לכך. כי הדלת הזו בעצם נוצרה עבורכם זה עתה, היום, עבור התרגיל הזה. וברצוני כל תפתחו אותה יחד איתי. ללא פחד וללא חרדה. תיכף תראו....הדלת הזו היא מעט עקשנית, ואפילו נטרקת מעט. כי הקיר ביניכם ובין המערכת הסלולארית שלכם הוא קשיח. אך בסוף הדלת נפתחת לרווחה ואתם מתחילים לשמוע את קולו של הגוף.

והקולות האלו אינם מוכרים לכם. אחד מהם הוא קולו של לבכם. שומעים אותו תחילה. אך יש עוד קולות, כאלו של הנוזלים בגוף, של הסינפסות והחשמל....כל זה! זה מעט מוזר, ואינכם מוכנים להיכנס עדיין. ואז אתם נוכחים לדעת כי זה רק אתם. אז מדוע לא? אתם חוצים את הסף ופתאום אתם בעולם אחר. הביטו מעט קדימה אל המטפורה הזו, ותיווכחו לדעת כי אתם נמצאים באיזה שהוא חדר בקרה. אתם יכולים לראות מה שולט בדברים ספציפיים בגופכם. אתם מזהים זאת. איכשהו, ישנו הלב, המוח, בלוטת- האצטרובל ועוד כמה דברים. אינכם מסוגלים לראות את השליטה על מערכות ספציפיות, כפי שחשבתם שאתם עשויים לראות.

אחרי ככלות הכל, זהו חדר בקרה. ואז אתם נוכחים לדעת כי אינכם לבד. כי החדר הזה מלא במרבד של ישויות קטנות. ואתם מתחילים להבין כי זהו ה-DNA שלכם. ואז אתם מתחילים לראות שלכל ישות יש תג עם שם. ובכל תג כתוב את אותו השם בדיוק – השם שלכם. צעדתם לתוך חדר הבקרה של כל שישנו בגופכם. ואתם נוכחים לדעת כי ישנו מספר עצום של ישויות. אינכם מפחדים מהם והם לא הבחינו בכם עדיין. התגים עם שמכם מרוחים עליהם מכל הכיוונים – מאחור ומלפנים. השם שלכם בכולם! וכולם עובדים יחד כמיטב יכולתם, ואז....משהו קורה. משהו מופלא קורה. הכל משתתק לרגע. אתם שומעים משהו שאתם עשויים לתפוס או לזהות, כשהם מבינים כי אתם נכנסתם לחדר. ואז הם מסתובבים ומראים לכם את עצמם.

ניתן לראות כי הם בהלם והם המומים, אתם מבחינים בכך כי הם בשוק טוטאלי לרגע קט. ואז ישנו החיוך הגדול הזה, המרוח על פני כל אחד מהם, כשהם נוכחים לדעת כי ישנו סלבריטי בחדר. (חחח) והוא אתם! ופתאום הם נעים לכיוונכם ומתחילים להקיף אתכם. ואתם יכולים לחוש בהם, והם רבים, מיליונים, והם נוגעים בכם וכל כך שמחים מעצם העובדה כי נכנסתם לחדר. ועוד ועוד מהם מגיעים. ועד כמה שזה יישמע מוזר, אתם שומעים וחשים את האורות נדלקים. ראו מי כאן! זה לא יכול להיות! הבוס הגיע! והם כל כך נרגשים מהעובדה כי הם זוכים להכיר אתכם. בהיסטוריה האנושית, בעבר, מעולם לא ביקרתם בחדר הזה. מעולם!!! הקיר פשוט היה שם. והם ניסו לנחש במשך כל הזמן הזה, מי אתם, ואז הם נסוגו אחורה.

את השפה של התאים שלכם אינכם מבינים. הם אינם דוברי אנגלית, וגם לא צרפתית לא פורטוגזית ולא ספרדית (כנראה שגם לא עברית). הם לא מדברים בשום שפה, מלבד שפת התא. ואתם מרגישים כי הם רוצים לאמר משהו. ידיהם מושטות כאילו הם שואלים שאלה. ואז אתם נוכחים לדעת כי הם שולחים מסר קולקטיבי אליכם, עם שאלה אחת בלבד – "מה נוכל לעשות עבורך?" מנקודת מבטם, עברו עידנים מאז שתודעת האל האמתית של מי שהם משרתים (אתם), צעד לתוך החדר. מעולם לא הייתה להם תקשורת עם הבוס הסלבריטי הזה שהוא אתם. הם קיבלו סיגנלים, מסרים חלקיים, אך הם מעולם לא פגשו את הבוס!!! וברגע הזה, לפני שהדלת נסגרת, הם רוצים לדעת מה הם יכולים לעשות עבורכם. "מה אתם רוצים?" הם אומרים. "מהו הדבר אותו נוכל לעשות"?

החלום בהקיץ הסתיים. כי על השאלה הזו יכול להשיב כל אינדיבידואל המקשיב למסר הזה. זה אמיתי. באנרגיה החדשה הזו, התודעה שלכם מתחילה לשבור את המחסום ולדבר אל התאים ישירות. והתאים מתחילים לשמוע את כל מה שאוזניכם שומעות. הם מתחילים לקבל את המסרים על פי הדרך בה אתם מתנהגים. האם אי-פעם ידעתם כי הם מחשיבים אתכם לידוענים? סלבריטי!!! האם אי-פעם ידעתם אודות התסכול הגדול של ה-DNA שלכם, ששמע רק קולות עמומים עד עתה? מה תאמרו לתאים? לו יכולתם לבקש דבר אחד, אולי אודות מצבכם, לדוגמא – שלווה סלולארית במקום כל מה שקורה בגופכם ומסביבכם. או אולי תבקשו התמזגות של בריאות, איזון כימי, ומה אודות אהבה? וחמלה?

מהו הדבר שתוכלו לתת לתאים שלכם כדי שהם יתחילו לעבוד עליו כבר עכשיו, כדי ליצור את כל מה שבאתם הנה עבורו? תקשורת זה כל הסיפור. זהו החזון שאני מבקש כי תאחזו בו ותעזבו כאן יחד אתו. כי זה נכון. לא אכפת לי כמה חסרי-ערך אתם מרגישים. ישנה פמליה הנקראת – אתם, שחיכתה במשך זמן כה רב כי תדברו אליה. כי מלבד האלוהי ושאר הדברים האזוטריים שלמדתם, ישנה פמליית גוף. מה תאמרו לבלוטת האצטרובל שלכם המדברת אל העצמי הגבוה שלכם? זהו חדר הבקרה שנכנסתם אליו. זו הנשמה, זה הגוף, זה האינייט, זה הלב, זה המוח. זהו הדבר השולט בכל שישנו שהוא – אתם. ואתם עומדים ממש באמצע של כל הדבר הזה. כמו סלבריטי.

האם הרגשתם ולו רק לרגע, במהלך החיזיון, את האהבה שיש לגוף אליכם? או אולי את ההלם וההפתעה והשמחה והעונג על כך שהיה באפשרותם לגעת בכם, להביט בפניכם? על כולם מתנוסס שמכם בגאון. הגיע הזמן יקירים, להפוך את החיזיון הזה לאמתי ולדעת כי שום דבר שאי-פעם קרה לכם, ימנע מכם מלהתחתן עם התאים הללו, לדבר איתם. אתם ראויים. אתם סלבריטי! אל תתנו לאף אחד, לשום דבר, לאף סיטואציה להניא אתכם בדיבורים החוצה מן האמת הזו. הרגישו זאת בנשמתכם שלכם בעודכם עומדים שם. אתם ראויים לזה. אז בואו נתחיל. בטלו את כל הדברים המרחיקים אתכם מהמופלאות האישית שלכם. זהו המסר כפי שהוא תמיד. דעו זאת, חושו, אמצו את קבוצת החברים החדשה שלכם. האורות עדיין מנצנצים. קריון.

ובנימה אישית,

לעיתים צריך להתפרק לגורמים לפני שמתאחדים....עם כל התאים. אז מי הבוס? אמרו להם בכל יום, "אני בריאה, אני מאושרת, אני משגשגת, אני חופשיה". ובהקיצי מן החלום הזה, הגיעה אלי עדות בדמות שיר אחד שליבי בחר לשיר לי ממש עכשיו.....

סליחות / לאה גולדברג

באת אלי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח, להראות לו בחושך את כל הדברים.

ולמדתי שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף, וריח ילדות ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף.

אם היו עינויים – הם הפליגו אליך. מפרשי הלבן אל האופל שלך. תנני ללכת, לכרוע על חוף הסליחה.

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Love


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb