קריון - האדם שבקופסה


וונקובר, מרץ 2017

מאנגלית – רחלי גנון

ברכות. כאן קריון. זהו מסר קצר למקשיבים הטומן בחובו את אתגר האמונה. מה אתם שומעים כעת? בן-אנוש מדבר או מעבר לכך? זה תמיד אודות התפיסה והבחירה. תודעה היא התשובה היודעת כי מה שמוצע ומדובר כאן, אינו מגיע מהאיש היושב בכיסא (לי קרול).

מהיכן זה מגיע? מחוץ למימד שלכם. ברב-מימדיות אין מקום ספציפי. במקום "היכן"....שאלו – "מה?" וגם על זה לא קל לענות. כי "מה" מתאר דבר יחידני בעל שם וצורה, ולכן גם השאלה הזו לא תעבוד. אהבה....היכן היא ומה היא? כמה ספרים נכתבו על כוחה ויופייה והשפעתה? היא הכל. והיא יכולה להיות בכל מקום. היא משתקפת מעיניכם. זו רב-מימדיות שלא ניתן לתאר אותה. אהבה פשוט קיימת. והיא בוקעת ונשמעת מתוך הקול שלי.

המקור היצירתי הוא הרבה מעבר לקופסה שאתם מבקשים להגדיר. עצם העובדה שאתם גרים בקופסה אינו משהו חריג. כך הם פני הדברים, כי עליכם להיות ליניאריים כבני-אנוש. אך ישנן הרבה וריאציות.....

והיום נדבר על אדם המייצג את כל האנושות, אשר חי בקופסה, וזו קופסה גדולה!!! נקרא לו כהרגלנו, וואו, כי הוא גבר וגם אישה. אם תשאלו את וואו, תגלו כי הוא מאד מרוצה מהקופסה שלו. כל מה שהוא זקוק לו נמצא שם. וואו הוא כמו רבים אחרים הנמצאים במצב של הישרדות וחייבים לעשות דברים בדרך מסוימת כדי להגשים חיים. הוא הקשיב להוריו, למד את כל מה שהיה להם ללמד אותו, למד בבית הספר, חי חיים ליניאריים, וללא קשר לעיסוק שלו, חי את חייו באופן לוגי והגיוני עבורו, והוא אהב את זה.

רבים מכם אפילו לא יקראו לזה – "קופסה". הם יאמרו – "אלו החיים". אך יקירים, זו קופסה. ובכל הקשור ל-וואו, יש לה מגבלות אודות מה יעשה ואיך יגיב כשיוצגו בפניו דברים שהם שונים בתכלית. בחדר הזה, וואו מודע לכך כי ישנן דלתות רבות. וואו מודע לכך שהן מייצגות אמונות שונות והוא גם יודע, כאדם ליניארי, שאם יעבור דרך הדלת, הוא ייכנס לתוך קופסה חדשה, וכשיסגור על עצמו את הדלת, הוא יגור בתוך הקופסה החדשה הזו.

והקופסה המדוברת נקראת לעיתים קרובות – דת, או תרבות, או אמונה. והיא משנה את תבנית התודעה והחשיבה שלו. והוא פגש אנשים רבים הגרים בקופסאות אחרות, שאמרו לו: "וואו, הקופסה שלי גדולה ממש כמו שלך, רק שהיא טובה יותר!!! יש בה רווח מסוים שגם אתה יכול להרוויח ממנו". ו-וואו ענה – "אינני מעוניין. הקופסה שלי היא בסדר". וכך הוא עבר דלת אחר דלת ופגש עוד אנשים שגרו בקופסאות אחרות, אשר אמרו לו: "לנו יש חיים טובים יותר ממה שיש לך, כי יש לנו משהו שניתן ללכת שבי אחריו, ולך – אין." אך וואו המשיך ואמר – "אני מאושר עם עצמי".

וכך, דלת אחר דלת, בכל שנות חייו פגש עוד ועוד דלתות. חלקן נראו ממש אבסורדיות. אך וואו היה מאושר בדיוק היכן שהיה. ואז הוא פגש מישהו שאמר לו:" וואו, יש לי קופסה שהיא מעט שונה". וואו שאל ישר – "היכן דלת הקופסה שלך"? והאדם ענה...."ובכן...לקופסה הזו אין דלת". "מה זאת אומרת שאין דלת? איך אגיע מהקופסה שלי לקופסה שלך ואסגור את הדלת"? שאל וואו. והאדם אמר – "זו בדיוק הנקודה. אינך סוגר את הדלת. האם אתה מבין? הקופסה שלי היא חלק מהקופסה שלך. היא משולבת בתוכה והרבה יותר גדולה משלך. היא נותנת לך חושים נוספים שאין לך כעת, אודות מי שאתה והאהבה שיש לך בפנים, ומידע בנוגע למקום ממנו באת". וואו אמר – "אני רוצה להבין. אין דלת, אינני יכול להגיע לשם, זה יגרום לקופסה שלי להיות גדולה יותר ואני אחשוב אחרת". האדם ענה – "כל זה נכון".

וואו לא התלהב מכל זה, אך עניינה אותו וסקרנה אותו העובדה שתהיה לו קופסה גדולה יותר. אז הוא קפץ קפיצה רק כדי להיווכח כי האלוהי היה הלינארי. הוא לא היה חייב לדרוך על מישהו או להפוך למישהו אחר. אמונתו גדלה, וכך גם שמחתו והידע שבו. הקופסה שלו התווספה למשהו נוסף שלא היה מהסוג שנכנסים אליו וסוגרים את הדלת ושוכחים את כל מה שאי-פעם היינו.

וכשהוא הפך להיות 'זה'....הוא ביקש – "הראה לי עוד! חייבות להיות עוד קופסאות שיהפכו את זו אף לגדולה יותר! כעת אני מסוקרן, כי מצבי טוב מכפי שהיה אי-פעם בחיי. אני מרגיש טוב, אני מלא בשמחה, תוחלת חיי גדלה". ואז שאל – "האם יש עוד קופסה?". רק שכעת הוא כבר לא דיבר אל האדם. הוא דיבר אל –"הקול". The Voice. והקול אמר לו – "וואו, תמיד ישנה קופסה גדולה יותר. תמצא אותה באהבת האלוהים, אם רק תחפש." עד כאן סיפורו.

אין הגבלה עד כמה גדולה הקופסה האנושית יכולה להיות. זה תלוי באנוש ובתודעה שלו. אף דלת אינה מעורבת כאן. כמו כל הדברים שאינם ליניאריים, הם מופיעים כאשר הנוסחה נכונה. ומהי הנוסחה? תודעה גבוהה יותר, של אדם המתחיל להבין מי הוא ומהיכן הגיע ולשם מה הוא נמצא כאן. בזמן בו הוא מתחיל להירגע, הכימיה שבגופו מתחילה להשתנות. ואז הקופסה הופכת להיות כל כך גדולה, כד כי לא ניתן כבר לראות את הקירות שלה.

זהו סיפורו של האדם שבקופסה. זהו סיפורם של בני-האנוש כרגע. אל תטעו, זהו אינו סיפור אודות האנושות הפוסעת אל תוך המטפיזיקה או העידן החדש. זהו סיפור אודות האנושות המתחילה לפתח את עצמה, בעצמה. אנושות המוצאת ייעוד גדול יותר בעצמה!!! מבלי דבר להיתלות בו, ללא נביא, ללא דוקטרינות.

כי הכל נמצא שם בפנים והאנושות מוצאת זאת. אדם אחר אדם מוצאים זאת. ולא משנה באיזו תרבות או באיזו שפה. זהו סיפורו של האנוש החד, בעולם החדש. והיכן אתם נמצאים? קריון.

ובנימה אישית,

מאז שאני זוכרת את עצמי, ניסיתי להתאים את עצמי לקופסה שהייתה ביתי אך לא לי. קופסה של אמונה שהייתה שונה בתכלית וצרה מלהכיל את הידיעה הפנימית שלי. כמה היה מאתגר עבורי לשכון בתוך הגוף, לא לחרוג. לא להתעופף. להצטמצם. להרגיש בטוחה מספיק. וכך נפרץ לו המבנה חדשות לבקרים. בתוך הריבוע המצומצם שלי, תמיד נותרה יד אחת בחוץ, או רגל.....או תלתל... ואז כשבגרתי מעט ורציתי בכל מאודי להזמין אחרים לקופסת חיי.....גם זו הייתה משימה בלתי-אפשרית. אנשים כלבבי אף הם לא הצליחו להתאים לריבוע המקובע....להיכנס לתוכו ולסגור אחריהם את הדלת...

והכעס שהצטבר היה רב. על עצמי, על אחרים, על הצמצום שנדמה היה כי כולם שוחים בו מבלי לעלות על גדותיהם. מזג אוויר גבה גלים לכל היותר נראה נפלא ורגיל ושגרתי לעומת הצונמי שהתחולל בי. עד שיום אחד קרה דבר נפלא. לבבי התרגל אל עצמו. משהו בתוכי נפתח והראה לי כיצד מעגלים את הפינות והופכים את הריבוע למעגל אינסופי, בו יש כל כך הרבה מקום, לכל כך הרבה דברים, בחלל ובזמן. גיליתי את קופסת האינסוף המכילה כל. והיא כל כך נרחבת, ואין בה קירות ולא דלתות ולא גג....רק מרחבים של חופש.

מסע חיינו עמוס בקופסאות אנושיות מכל הצבעים והמינים. ומה יגרום לנו להתעלות מעל הטבע האנושי ולבצע קפיצה קוונטית שכזו? רק ההבטחה כי יש קופסה גדולה יותר המחכה לנו.... והאגו שאינו יודע שובע, כבר במרדף לרצות אותה ועוד שכמותה, ואגו במרדף אחר הרוח הוא אינו מחזה מרנין כלל....אך גם ממנו צומחים וגדלים, ובנקודת האיזון כבר מחכה לנו האמת הגדולה יותר וכבר אנו "זה".....אותנטיות הנאמנה למקור. החופש בהתגלמותו.

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Source


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb