קריון - מי הוא אלוהים?


אריזונה, פברואר 2017

מאנגלית – רחלי גנון

זהו זמן מופלא כשלבבות מתרככים. אז ניתן לדבר על דברים אישיים ותהליכים שאינכם מצפים להם ושאף אחד עדיין לא סיפר לכם. אזהיר, הם מנוגדים למה שנאמר לכם ולמה שלמדתם. וכדי להאמין בהם – תצטרכו להשתנות וזה לא קל.

מי הוא אלוהים עבורכם? שאלתי מי ולא מה. בורא היקום אינו אנרגיה. זה מי. וזה לא מי אנושי. אין לו תודעה של בן-אנוש, או מוח, או לב. יש לו אהבה טהורה ואבסולוטית. ה-מי שאתם חושבים עליו, שברא את כל הגלקסיה הזו וכל שבתוכה, יש לו גישה. ולכן הוא – מי ולא מה. אז מי הוא אלוהים עבורכם? מישהו שהוא כמו הורה, רק הרבה יותר מכך.

כי כשאתם אינכם כאן, אתם חלק מה-מי הזה....וכשאתם רחוקים, גם חלק מהאלוהי נמצא הרחק. לו הייתי אומר לכם כי בורא הגלקסיה והיקום הזה יודע מי אתם, זו תהיה הצהרה מינורית. כי אתם חלק מה-מי. חלק מהעירוב הזה. איכשהו, האלוהים יודע אודות האדם הקטנטן בארץ הקטנטנה ועל מערכת הנשמה הקטנטנה בגלקסיה עצומה ביקום הגדול. זה לא כך כלל. מתגעגעים אליכם כי אתם חלק מהאנרגיה הזו. האל הנמצא בכם מתגעגע אליכם. ואם אלוהים הוא אהבה וחמלה, מהי לדעתכם מערכת היחסים עמו?

נלך אחורה. באנרגיה נמוכה יותר, הרוחניות בין האדם והאל הייתה מעוותת. שמעתם על אלוהים במקום בו הייתה לו תודעה אנושית. אינכם יכולים לחשוב מעל לאנושיות שהנכם. לכן אתם מלבישים תכונות אנושיות על הבורא של כל שישנו. זה אבסורד. המציאות יפה הרבה יותר. נשמו נשימה עמוקה. אלוהים אינו רק יודע מי אתם וחי אתכם, אלא אתם חלק מפאזל נפלא שכל הפלנטה הזו סומכת עליה. אינכם כאן במקרה.

חייתם בעבר. אתם נצחיים. החלק האלוהי שבכם שנקרא – הנשמה, מעולם לא חווה התחלה. כי מעולם לא הייתה התחלה. הייתם כאן כשהיקום נוצר ותמשיכו להיות כאן כשהוא יסתיים. זה מי שאתם. מהי מערכת היחסים שלכם עם ילדכם? לחלקכם יש ילדים יקרים, תמימים, צעירים, חלקם בוגרים עם ילדים משלהם. דמיינו את ילדיכם בגיל 6 או 8 בעודם נצמדים אליכם, דמיינו את האהבה והאכפתיות שאתם מעניקים להם בעודכם עומדים ליד מיטתם כשהם ישנים ואתם רק מביטים עליהם ולבכם יוצא ממקומו אליהם.

אז כעת, הכפילו את הסיטואציה הזו פי מיליון!!! זו מערכת היחסים שלכם עם הבורא. כעת, דמיינו כי הילד הזה שלכם בא ואומר לכם – "אני מעט מבולבל...אמא, האם את באמת אוהבת אותי?" ומה תאמרו לתמים היפה הזה, שיצא מקרבכם? האם תאמרו לו – "ובכן...לא אגלה לכם עד שתקפצו כמה פעמים מעל כמה מכשולים, עד שתסבלו קצת, תראו...יש כאן אלף מדרגות, כשתסיימו לעלות, לכו לכיוון השני וכשתהיו ממש עייפים – נדבר שוב."

יקירים, ברוכים הבאים לכדור הארץ. זה מה שאתם עושים לאלוהים. מעומקי הבורות של האנושות בעלת התודעה הנמוכה, זה מה שעשיתם. הדלת למערכת היחסים, לכל הכלים, לאלוהים, היא פתוחה לרווחה. עליכם לעבור את דואליות הביולוגיה שלכם ולאחוז בידו של האל. שאלו את הבורא כיצד ומה הלאה. "אלוהים היקר, אני יודעת כי הדלת פתוחה. אני יודעת כי אני חלק מזה. אנא הדרך אותו לאורך הדרך". ואז, רק היו שקטים. זו הכוונה שלכם בצירוף תודעת הבורא ותודעתכם שלכם שתביא אליכם תגובה. תתחילו להרגיש את העזרה שאינה מגיעה משום מקום אנושי אלא מהמקור שבכם.

העזרה באה לאט, בעודכם צועדים דרך הדואליות. כימית ותודעתית, במשך כל מחזורי החיים שחייתם היה רק סוג אחד של מערכת יחסים וצעיף שהחביא את כל זה. באנרגיה הישנה זה היה קשוח וקשה. אך זהו אינו העידן החדש של הסבים והסבתות שלכם. כל זה חדש. ולכל שישנו היום יש חוקים שונים, והמרכזי שבהם הוא כי הדלת פתוחה. הווילון מתחיל להתרומם. אל תישארו באנרגיות הישנות, אל תמשיכו לשאול את הבורא אם הוא אוהב אתכם. כי יקירים, התסריט הזה הוא אנושי, לא אלוהי.

אינכם צריכים להוכיח את עצמכם בפני האל. הוא יודע מי אתם. אין צורך. וכשאתם שואלים את אלוהים אם הוא אוהב אתכם, צפו לתשובה מידית בדמות צמרמורות ודמעות כשהתשובה זורמת דרככם, כי ביקשתם. בדיוק כך. כאשר ילדכם שואל אם אתם אוהבים אותו, אתם מרימים אותו מיד ומחבקים אותו ומנשקים אותו ואומרים לו כי אהבתכם היא לנצח, לתמיד, ואפילו שכבר לא תהיו כאן הוא יוכל להרגיש אתכם. זהו אלוהים!!! אל תתבלבלו.

עם היופי הזה והדלת הפתוחה, הפאזל שלפניכם טומן בחובו תשובות בהירות ונדיבות. ללא מורכבות. אם תיטיבו לפשט את התודעה של האור והאל. "הראה לי כיצד, הראה לי, אני יודע כי אתה שם. אני מתגעגע אלייך גם". זהו ה-מי. זהו האל וזה אינו מורכב. זו אהבה נצחית. הרגישו את הטריות. לא קיימת בעיה שלא ניתן לפתור כיום. אין בעיית בריאות שלא ניתן לתקנה. המאסטרים הראו לכם שליטה מלאה על הביולוגיה ואפילו על המוות. זו לא הייתה אב-נורמליות. זוהי מערכת היחסים עם האל.

גלו זאת, בכדי לדעת ולהשתמש, לחיים טובים ובריאים וארוכים ומאושרים. הבעיות שלכם לא הגיעו מאלוהים, אלא מהתודעה האישית שלכם, מהמבנה הסלולארי שעמל קשה בפתירת הפאזל. הגיע הזמן למחוק את כל זה ולהבין כי הדלת פתוחה. הילדים שלכם לא יחוו אנרגיה ישנה כמותכם. הם יחיו במציאות אחרת. כבר כשהם עפים דרך הדלת הם רואים ישר את השביל. זה לא מסובך עבורם. ולא יהיו מכשולים ומדרגות. הכל יהיה ברור להם.

ילדים באנרגיה החדשה הם שונים, כי הם רואים את השלמות הרוחנית בתוך עצמם. הכנסייה (המקדש) נמצאת בליבם. האנרגיה וההערצה הם אוטומטים/אינטואיטיביים. צפו לזה. בינתיים, לאלו שעשו הכי הרבה, יש עוד עבודה לעשות. חזרו הביתה אחרים משהגעתם. והלילה, לפני שתכנסו למיטה, אמרו את המילים, הרגישו את תוצאותיהן. ואם תעזו – אמרו – "הדלת פתוחה". וכך הוא הדבר. קריון.

ובנימה אישית,

המסר הזה על אלוהים, הזכיר לי סיטואציה שחוויתי לפני שנים. זה היה באחד מהימים הרגילים, הקשים, האפורים, בהם הייאוש אפף אותי ועייפות החומר ניכרה בכל תא בגופי. בעודי צועדת בכבדות לאחר יום עבודה ארוך, מדדה בעצלתיים מהקניות, ידי עמוסות שקיות ומצב רוחי שפוף, מישהו שהגיע משום מקום, החל לצעוד לצידי.....הוא היה בדמות אדם, גבוה, מלכותי, מזוקן, עם מכנסי ברמודה בצבע חול וסנדלים תנכיות, ועדיין, משהו בו היה אחר. ניחוח שאינו מן העולם הזה. הרגשתי כאילו נזרקתי לתוך קו זמן מקביל בחלל, לא הבנתי את המתרחש. זה היה אחד מהימים הרבים האלו, שלא הייתה בהם התרוממות נפש או רוח, ועגלת החיים הייתה כבדה עלי במיוחד.

וההלך הזר הזה, מי ומה שלא יהיה, החל לדבר איתי וביקש לעזור לי עם השקיות. סירבתי בנימוס, כי הרי מעולם לא הרשיתי למישהו לעזור לי....אך הוא התעקש ושאל שוב, "מדוע אינך מאפשרת לי לעזור לך? מדוע את מתעקשת לסחוב הכל בעצמך?" עניתי לו כי אינני מורגלת בעזרה, כי זה לא נעים לי, כי הבית שלי לא קרוב וכי ואינני רוצה להטריח אותו. לאחר מסע ומתן ארוך אך נעים, הסכמתי לתת לו שקית אחת, וכך המשכנו לצעוד זה לצד זו, שוחחנו, אינני זוכרת על מה.....או במשך כמה זמן...הייתה שם איכות זכה שריככה את ליבי ומילאה אותו בפליאה....

כשהגענו לפתח הבניין, הודיתי לו על העזרה, אמרתי שאני מקווה שלא היה לו כבד מידי....והוא ענה לי בחיוך רחב, כי יש לו המון כוח, כזה שמספיק אפילו כדי לאחוז אותי בזרועותיו, אם רק אאפשר לו.....הודיתי לו שוב וכשנכנסתי ללובי כאילו הכל השתנה חזרה סביבי. פתאום נפל האסימון, רצתי חזרה החוצה לראות אותו שוב, לראות אם מישהו אחר מלבדי ראה אותו. אך הרחוב היה שומם, והוא נעלם.

בעודי מסרבת להאמין.....כבר במעלית החל הספק לחדור כהרגלו וביטל את כל הסיפור הזה בהינף יד....והמחשבה שעברה במוחי סיפרה לי על עוד סיפור נדוש על גבר הפוגש אישה ברחוב ומבקש לעזור לה...רגיל, בנאלי.... ובעודי מניחה את השקיות, משהו בצג המחשב משך את תשומת ליבי....ניגשתי ומה חיכה לי שם, מרוח על כל המסך? "עקבות בחול".....וכל זה קרה באנרגיה ישנה, לפני הרמזים העבים והסיטואציות המתוזמרות והסנכרון המושלם הנמצא כיום בכל פינה. זה היה זמן בו העזרה לא הייתה בנמצא ורוח גבית לא נשבה לכיווני אף פעם.

היום, בפרספקטיבה של זמן, הסיפור הזה ממלא אותי בקסמו. נפלאות הן דרכו של האל. ביום ההוא, בו הייתי שבורה ורצוצה הוא שלח אלי מלאך בדמות אדם. משב רוח רענן שהפיח בי חיים והחזיר בי נשימה וחיוך רחב מאין כמוהו. מעולם לא סיפרתי את הסיפור הזה. כי בזמן ההוא, למי כבר יכולתי לספר? ומי היה מאמין לי? מקווה שהוא יעלה חיוך גם בכם.

ולמי שלא מכיר – "עקבות בחול".

לילה אחד חלם אדם. הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוהיו. מולו בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו. בכל תמונה שהבזיקה בשמים, הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול: אחד שלו, והשני של אלוהיו.

הביט האדם לאחור על העקבות בחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות בדרך. הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר. פנה האדם לאלוהיו ושאל: "אלוהים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך, תלך איתי כל הדרך. אך הבנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש רק זוג אחד של עקבות בחול. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר צעדתי לבדי. אינני מבין מדוע בזמנים בהם הייתי זקוק לך ביותר, עזבת אותי".

ענה לו אלוהים: "בני, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזוב אותך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך, כשראית רק זוג אחד של עקבות בחול, לא היו אלו עקבותיך. היו אלו עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפיי".

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Source


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb