קריון - מקדשי האלות במצרים


קריון במקדשה של אה-סט

מאנגלית – רחלי גנון

ברכות. כאן קריון. עבור המקשיבים אצייר תמונה. ישנה צינה באוויר וכולנו ישובים במקום סודי. כשהשמש עולה מהנילוס, אלו שסביבי ישובים במקדש אה-סט (אייזיס). מוקדם בבוקר כאן, אנו יחד, רבים מרגישים דברים שונים בשל סיבות רבות. בטרם אתחיל לשכתב את ההיסטוריה, חשוב לקבל רשות לעשות זאת. אשאל אתכם, האם אתם מביטים על אבנים שהיו פעם מתחת למים? או שישנו משהו נוסף כאן? האם אתם מאמינים כי לתודעה יש הטבעה? ואם זה אכן כך, כמה זמן זה מחזיק?

התשובה היא כי הטבעה אנושית נותרת לנצח. כך שאנרגיות האמונה והאהבה נמצאות כאן. ישנם דברים שאינם נעלמים, אפילו מהזמנים העתיקים. אז אני מבקש רשות לאמר כעת את שיש לי לאמר. כל כך הרבה דברים מוסתרים כאן. אתן לכם סיטואציה אירונית. התרבות המצרית העתיקה רצתה כל כך לשמר את החיים שמעבר. היא רצתה לוודא שהחיים אחרי החיים יהיו נכונים ונאותים. כל כך הרבה משאבים הוקדשו כדי להפסיק את הריקבון ולשמר את הגוף בצורה הכי טרייה שניתן. אפילו נלקחו חפצים לחיים שאחריי, כדי שניתן יהיה ליהנות מהם.

והאירוניה היא, כי עבור כל בני האנוש, החיים שלאחר המוות מובטחים. בעצם, זו מערכת שמרעננת את עצמה. וכך החיים שאחרי, הופכים להיות החיים הנוכחיים, שהופכים להיות החיים שאחרי שהופכים להיות החיים הנוכחיים. והאנרגיות הנמצאות בכולם ממשיכות. והגדולה מכולן היא אהבה. כפי שאמרתי, האלה היא נקבית. בסקירה ההתחלתית ציינתי כי ככל שתלכו אחורה, כך תמצאו יותר ויותר מנהיגות נשית ונוכחות נשית. בלמוריה העתיקה, כפי שאנו מלמדים, הנשים היו שמאניות.

ברצוני לדבר על ההיסטוריה שלפני ההיסטוריה. אך עלי לבקש רשות מהמקום הזה. אם תחשבו על שותפי (לי), על האמונות שהיו כאן, על היופי ועל הדברים הרבים שהמצרים האמינו בהם. היו בני-אנוש שפשוט היו בני-אנוש. היו בני-אנוש שהיו אולי אלים. היו אלים שהיו אנושיים בחלקם. היו לכם אלים רב-ממדיים ואלים שמעולם לא היו אנושיים.

אני עומד לדבר אודות אחד שבעצם היה רבים. קיבלתי רשות דיבור. אין אף אל שהוא מעל לאל אחר. השוני הוא אודות האנרגיה שהם מייצגים. אה-סט (אייזיס) מייצגת את האנרגיה הנשית. יש דבר שהגיע הזמן לדבר עליו כעת. שוחחנו על העובדה שלפני ההיסטוריה המצרית העתיקה, הייתה עוד היסטוריה. האם גם להם הייתה אייזיס? כמה תרבויות קבורות כאן בחול ומעולם לא התגלו? אלפי שנים לפני התרבות הזו. האם הייתה כאן עוד שושלת? ומה עם סיפור הבריאה? האם הוא סובב סביב צורה נשית?

אם תשאלו מהיכן הגיעה אה-סט, הרבה יאמרו – מן הכוכבים. אך לכוכבים יש תפקיד חשוב אפילו בנתינת שמות לאלו שאתם מעריצים ורואים אותם כעוצמתיים. אך מה אם הסיפור הוא הרבה יותר מילולי מזה? השמש מתחילה לעלות ולזרוח עליכם, בעוד האמת הזו מתחילה לצוף כאן. הייתה אחת, נשית, שהייתה רבים, וזה אקסימורן. זהו מסתורין. ואפילו זו הנקראת – אייזיס, הייתה רבים, והיה ביכולתה להיות במקומות רבים בו בעת. אז הרעיון כבר נמצא כאן.

ומה בדבר מצרים? מהו סיפור הבריאה כאן? הוא סובב סביב שם אחד. תנו לי לקחת אתכם למקום שעומד להתגלות. עמוק באדמה, בחושך, ישנו פסל. והוא נראה מעט מוכר אפילו לאלו ממצרים העתיקה, כי היא מייצג את אלת הפוריות, את ביולוגיית הזרע, את האהבה שהיא איננה מעל אייזיס, אלא פשוט היא זו שהייתה כאן קודם, במקור. במקום החשוך הזה נמצא המקדש בעל השמות הרבים. אך הפסל הזה, במקום החשוך הזה, שעדיין לא התגלה במצרים העתיקה שוב, ידוע כ- האטור Hawthor.

ההאטורים נשאו את הזרע מהפליאדות בצורות רבות, כמו אחיהם ואחיותיהם, כ-30,000 שנה לפני מצרים העתיקה. וכולן היו נשים. הן היו המורות, הן היו המרפאות, כולכם למדתם מהם. ויבוא יום בו המקום החשוך והנסתר הזה יתמלא באור שיזרח מעליו ויהיו תמונות על הקיר של כל הנשים, של כל ה- האטוריות, והן יביטו עליכם וירפאו אתכם ויהפכו להיות האנרגיה היצירתית של הפלנטה, ממש לנגד עינכם. כעת אתם מבינים מדוע עלי לבקש רשות לדבר על הדברים הללו.

יקירים, זה חייב להיות כאן. זו הפעם הראשונה ב-26 השנים בהם שותפי (לי) מתקשר, שהוזכר אי-פעם השם – Hawthor. והן היו כאן דרך כל התקופות במצרים העתיקה ולא רק במחזור חיים אחד. הם עזרו בחוכמה, לא בבנייה. ואתם תבחינו בייצוג שלהם דרך כל 3,000 השנים. שמות רבים, פרצופים רבים, אחד מהם נקראת Hawthor . כך שהמקום העתיק הזה עדיין לא התגלה. הוא כרגע באיזור שנקרא כיום טורקיה. הרבה עדיין קבור שם, ותהיה לו השפעה ישירה על האמונה כאן.

ואז, בעתיד הרחוק, הטכנולוגיה תאפשר לכם לראות זאת גם בעמק האינדוס. היסטוריונים יתחילו לחבר את הנקודות ויזהו את האנרגיה הנשית העוברת מתרבות אחת לאחרת, גם כשהן במרחק אלפי שנים אחת מרעותה. והם יזהו את היופי, הפוריות, של אנרגיית הזרע היצירתית של בן-האנוש. זהו המסר להיום. דברים הם יותר מכפי שהם נראים. כל דבר שאני אומר מפאר את בן-האנוש. כי אתם יותר מכפי שאתם חושבים.

אתם, הנוסעים בזמן העתיקים, חשבו על כך. האם ידעתם שכל מדריך שהיה לכם כאן בסיור, היו לו מחזורי חיים עתיקים ממש כאן? ואם תשאלו אותם, הם יספרו לכם. יאמרו שהם שייכים לאדמה. וזה אכן כך. וכנשמות עתיקות, חלק מכם גם כן . תודה לך אייזיס, על הרשות לספר היום.

יקירים, מי ייתן ותמיד תשתו מהנילוס. וכך הוא הדבר. קריון.

קריון ממקדש Hawthor

ברכות. כאן קריון. אנו מוצאים את עצמנו במקדשה של האטור. ישנה מיסטיקה רבה כאן ומסרים מעבר למה שהמצרים יודעים. יקירים, ברצוני לחשוף מעט אזוטריות. דברים שהמקומיים שמלמדים כאן אינם בהכרח מאמינים בהם. אלו דברים השנויים במחלוקת. אני מבקש רשות מאבות אבותינו ומכל העתיקים. התחלנו לתת לכם מידע במקדשה של אייזיס, וכעת אנו מגלים את שארית הסיפור.

כל הסיפורים שעליכם לדעת, כתובים כאן על הקירות. יקירים, התרבות הזו מיוחדת, כי היא התחילה עם ידיעת האור. מעט מאד תרבויות מתחילות עם האמת הזו ומצרים אחת מהן, ממש מן ההתחלה. הם דיברו על אלוהים, על גורמי השמיים, על תהליך ההתעלות, על משמעות האור ומקדשי האור, והיו עסוקים תמידית בכוכבים ובחיים שלאחר המוות. רוב התרבויות לא מגיעות לשם בכלל, אך זו הייתה נקודת ההתחלה של ההאטורים. היו אחרים כמותם וזה נראה כאילו היו להם מורים כאן, מיד עם הגעתם, ואכן היו לכם.

יקירים, ברצוני לקחת אתכם למקום מסוים בהיסטורית היקום הזה מבחינה אזוטרית. מאז הגעתו של קריון הנה, אנו מלמדים כי סיפור הבריאה, אודות אדם וחווה, הוא הסיפור בו הוזרענו מן הכוכבים. והאחראים לכך הם אלו מקונסטלציית שבע האחיות – הפליאדות. משם הגיעה הקדושה והתפזרה בכל הפלנטה. אנו מלמדים על האנרגיה הנשית, אודות החמלה של האם האלוהית. בתקשור הראשון שלנו כאן, אמרו לכם כי דברים ייחשפו. ובנוסף ציינו בפניכם, כי כמה שתלכו רחוק, במצרים, הכי רחוק שתלכו והכי עמוק שתלמדו, כך הופכות הנשים להיות יותר ויותר חשובות.

התרבות הזו אינה היחידה. ברצוני לקחת אתכם חזרה האמבוריג'ינים באוסטרליה. התרבות המתועדת שלהם היא פי ארבע ממצרים, והולכת אחורה 40,000 שנה. ואם תלמדו את התרבות שלהם, הם יספרו לכם כי סיפור הבריאה שלהם הגיע מהפליאדות. האמבוריג'ינים אינם בונים מבנים ומקדשים. ולכן אין כתבים על הקירות שלהם. במקום זאת, הם משאירים אחריהם שירים ארוכים מאד שיש ללמוד אותם....ההיסטוריה שלהם כתובה בשירים. ויש להם מקומות סודיים גם היום. גם הם טוענים כי הפליאדות הן הזרע היצירתי של הפלנטה.

אך יש יותר מזה, יקירים, ברצוני שתבינו כי אם תלכו למקומות הסודיים של האמבוריג'ינים היום, תמצאו שהם כולם מנוהלים על ידי נשים. ויש עוד. ישנם מקומות שאין אליהם גישה והם נמצאים סביב הסלע הקדוש שלהם. ואם תשאלו אותם מדוע, הם יספרו לכם כי זה בגלל אלו שאת שמם לא ניתן להגות, אשר עדיין חיים שם. וכשהם נשאלים כיצד זה אפשרי, הם מספרים שזה בזכות הרב-ממדיות.

ברצוני לקחת אתכם כעת לאיסטר איילנד, להמיספרה הדרומית במרכז האוקיינוס הפסיפי. אם תשאלו אותם מי היה המקור היצירתי במקום הקטנטן הזה, הם יצביעו על הפסל ויאמרו – הפליאדות. וידברו בהרחבה על שבעת הנוסעים. ואם תיסעו לאיי הוואי במרכז האוקיינוס הפסיפי, גם שם כל מה שנלמד תחילה, היה אודות אלו שבאו מהכוכבים. קהונה קליי נמצאת כאן. שאלו אותה מה היא ההיסטוריה באמת. סיפרנו לכם על האי הספציפי בהוואי שהיה מבודד וקר. למורי-הא. גם סופר כי היו שם נשים מורות, אשר רבות מהן מרגישות שהן עדיין שם.

עתה אקח אתכם למצרים העתיקה. אתם ישובים במקדש Howthor. האלים המצרים, למרות היותם רב-ממדיים, הם לינארים בצורה קיצונית. ליניאריות היא מה שמצפים מתודעת האנוש במימד השלישי. לכן, כל סוגי האלוהים שלהם והמיתולוגיה סובבים סביב בריאה ליניארית וחוקים של לידה. יש את האב והבן. ואפילו האלים הם כאלה. ניתן לראות את שמותיהם ואת התקדמותם. אך במקביל הם מצהירים על עצמם כרב-ממדיים.

כיצד הייתם מתארים משהו רב-ממדי? זה קשה. אך המדע מסייע בכך. דברים רב-ממדיים הם לעיתים קרובות מחוץ למציאות שלכם, במעגל זמן שיכול ללכת בשני הכיוונים. אין קונספט של זמן באיזור בחלל שהוא רב-ממדי. והמצרים הודו כי האלים הינם רב-ממדיים, בין-ממדיים ועדיין....לא הייתה הבנה של כל המכלול. ישנם עתיקים בצפון ודרום אמריקה שאף הם מאמינים בפליאדות. הם מדברים רבות על שינוי צורה, בו נשמה אחת או גוף אחד או אלוהים, יכולים לנוע לתוך גוף אחר. ובדרך הזו, התרבות נשארת עקבית מבחינת הלימוד שלה. כמו בטיבט. נשמה אחת ממשיכה להתגלם שוב וממשיכה ללמד את אותם הדברים. כגון – הדלאי לאמה.

השיטה הזו מאפשרת חלל רב-ממדי במימד השלישי. יקירים, מה שברצוני לאמר לכם הוא כי יש יותר מהאטור אחת. יש הרבה האטורים. והן בנות דודות קרובות, אם תרצו, של הפליאדות. ומה המשותף לכל התרבויות האלה? לתרבות הדורשת את הזרע מהכוכבים? הן כולן נשים!!! הלימוד הוא נשים!!! זה חייב להיות כך. הן הפרות הקדושות (אם ניתן לאמר) המייצגות את שביל החלב. האין זה מעניין כי אלת האהבה והחמלה ושביל החלב תהיה קשורה לימי השיוויון? מה שעליכם לדעת הוא כי היו Hawthors רבות והן היו המורות המקוריות.

אספר מה עבר כאן על הקבוצה הבוקר. נלקחתם עשרה איש בכל פעם, לחד קטן וחשוך ללא תאורה, הצטופפתם בחלל בו נמצא פסל מאד כהה, ונאמר לכם כי המקום זה נקרא – Karnack. הפסל הוא מיסטי מכדי שיוכלו להזיזו. והיה שם פחד, כי כולם יכלו לחוש ולהרגיש כי משהו היה שם. ולא היה אור. ועדיין, כמה מכם הרגישו משהו? זו לא הייתה אנרגיה. אלא חיים. הפסל הזה עדיין חי. זו העובדה ההיסטורית שעדיין נמצאת כאן. אלו המורות המקוריות. הזרע הביולוגי של מצרים. הן אלו שלימדו במקור אודות מקדשי האור, אודות המדרגות לגן-העדן. וזה הדבר שנתן לתרבות המצרית יתרון התחלתי ואפשר לה למצוא את התודעה האישית שלה דרך שש ציוויליזציות, ו-3,000 שנה.

האם זו, שלא אקרא בשמה המפורש, זו שבחדר החשוך היא Hawthor? כן!! ואתם חשתם בכך. הרגישו זאת גם כאן. כי מה שתורגם עבורכם על הקירות הוא סיפורם של אדם וחווה השייכים למצרים. זהו גן-העדן שלהם. והסיפור הוא זהה והוא אותו הסיפור שיש על הפליאדות. והוא נמצא באוסטרליה, באיסטר-איילנד, בצפון אמריקה ובדרומה, ובהוואי. כולן היו נשים. כולן היו מורות, שלימדו אודות יופיו של האל, אודות הקסם השמימי, אודות הדואליות. זו הייתה התחלת הדואליות של האנושות. ויש הרבה יותר מ-Hawthor אחת. וכן ממשיכות לאכלס ולחיות בתוך אלוהים אחרים שאף הן מורות נשים. ואתם זכיתם לחוות אחת מהן הבוקר.

אז בואו ונקרא לזה בשמו. לא השם שניתן לכם. כי זו האחת שאת שמה באמת לא ניתן לבטא. הם עדיין כאן. ואלו הלמדים את המיסטיקה הנסתרת של מצרים, הרגישו זאת מן ההתחלה. וזה הסיפור שרציתי לספר לכם היום. אסיים ואומר שוב, ברצוני שתבינו....

מי ייתן ותמיד תשתו מהנילוס. זו האמא. אלו החיים, הנכנסים היישר אל ליבה של הארץ הנהדרת הזו. וכך הוא הדבר. קריון.

ובנימה אישית,

כמה מחמם את הלב לשמוע מעצים שכזה. ממש אחרית הימים., ומבלי לאמר את השם המפורש....

מצרים עבורי היא תמיד הזכרות עתיקה לצד ביולוגיה עכשווית. בתי הספר למסתורין היטיבו להסתיר את אלוהימה....גם אימי נולדה במצרים, וסיפורם המיוחד של סבי וסבתי עומד לנגד עיני ומתעורר לחיים ככל שאני מעמיקה בשורשים הללו.

זוכרת כיצד סיפרה לי סבתא סוניה שלי על הטיול הגורלי שלה לאורך הנילוס ביום אביבי אחד. ועל רוח הפרצים שעלתה מן הים והעיפה את הכובע שלה הרחק.....עד לרגליו של סבי רחמים. (עליהם השלום). וכך ניצתה ביניהם אהבה גדולה שמעולם לא כבתה.

במצרים, כולנו, ללא יוצא מן הכלל, עברנו חוויות קשות מנשוא ולעיתים לא קל לחזור לשם, בעיקר במסע שעיקרו הזכרות. אך אנו כבר מבינים ומכירים את התמונה הגדולה.....ומחוברים לאם האלוהית, אם כל האמהות הנמצאת בכולנו.

זמנים מופלאים של היוולדות לכל הנשים האלות המורות הרב-ממדיות הנצחיות. בואו וראו. כולנו מופלאות.


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb