קריון בניו-זילנד - התחלות


מסר של מדיטציה על החוף המערבי

מאנגלית – רחלי גנון

אבקש מכל הסובבים אותי לעצום עיניים ולכמה רגעים, לדמיין בעיני רוחכם כמה מהדברים שאני מביא בפניכם היום. אם היה עלינו לתת שם למדיטציה הזו, היינו קוראים לה – התחלות. לא התחלות חדשות, לא שינוי, רק התחלות. אתם שומעים את רחש הגלים ויודעים כי אתם נמצאים על אי. המקום הזה שאנו ישובים בו, אינו בהכרח מקום קדוש. אלא אם כן אתם מבינים כי הקדושה נמצאת אתכם כל הזמן. בכל מקום בו אתם מחליטים להיאסף יחד במעגל, לחגוג את המקור היצירתי שבכם, בכל פעם שאתם עושים זאת, אתם הם היוצרים את החלל הקדוש. ממש כפי שקורה כעת.

ברצוני ללכת אתכם אחורה בזמן. לדבר שלכולכם יש חלק בו ושמו – למוריה. בזמן בו הגיעו הלמוריאנים להתיישב כאן, בניו-זילנד, למוריה האמיתית כבר לא הייתה קיימת. היא כבר התפזרה לכל עבר. אספר לכם מעט על התרבות הזו, כפי שעשיתי בעבר. זהו משהו אזוטרי ומוזר שקשה לתארו. בעקבות האמונה כי הפליאדות הזריעו אתכם בכל הפלנטה, בלמוריה זה היה מיוחד. זה היה מקום בו נלמדו דברים רבים במשך שנים רבות. כשהגיעו הפליאדות ושינו את ה-DNA של האנושות לטובה, הוא תפקד אז טוב מכפי שהוא כיום. וכעת הוא חוזר ליעילותו ואף מעבר לכך. בלמוריה נלמדו רעיונות שאיבדתם ואשר נשכחו מלבכם. אחד מהרעיונות היה הלימוד אודות – התחלות.

אז לא היו שעונים. לא היה זמן. הזמן נמדד על ידי השמש והירח והכוכבים. וכשאירועים התרחשו, השתתפו בהם בני-אנוש. כשהייתה לידה, כשהיה מוות, כשהייתה מחלה, או כשפשוט הגיע הזמן לשיר....היו התאספויות. ואז קראו להן – התחלות. עבורכם כיום זה קל ופשוט לראות התחלה כ-לידה. כשהנשים התאספו יחד לשירה כשלידה התרחשה מתחת למים. ואז הן שרו שירים נוספים כשהבכי הראשון של התינוק נשמע. ולא דובר שם אודות מוות. הלמוריאנים לא ראו מעולם מוות כ-מוות. וכמו לידה, הוא תמיד נקרא – התחלות. לא הייתה הכרה בכל הרעיון של שינוי, כי מבחינתם לא היה שינוי. לא היו פרידות. אלו היו התחלות. הכל התחיל בסוג חדש של חיים, בתבנית חדשה של חיים. גם כשהיה מוות ששינה והשפיע על משפחה שלמה, הוא נקרא בפיהם – התחלה. זה היה ידע ידוע לכל כי הנפטר רוצה לחזור. זו רק הייתה התחלה של חיים לנשמה החדשה.

תוכלו לדמיין לעצמכם כיצד רעיון כזה יוצר איזון, באופן בו לא היה כל פחד. אפילו צער ועצב תוחמו במזגם על ידי רעיון ההתחלה. ברצוני לשאול אתכם, מה הן ההתחלות של חייכם? תזרמו איתי לרגע....רק לרגע, בעודכם מקשיבים לגלים, אלו אותם הקולות להם הקשיבו הלמוריאנים. זה היה עבורכם בדיוק כפי שזה עבורכם כעת. אז מה הוא הדבר שהשתנה בחייכם ואתם מקוננים ומתאבלים עליו? האם אתם חיים בעצב ובצער על משהו? גם אתם, המקשיבים כעת, האם אתם מנסים להתגבר על משהו? ברצוני לאתגר אתכם, ולספר לכם על DNA הפועל ביעילות גבוהה יותר והוא תפיסתי. זהו DNA בעל תפיסה המסוגל לראות את כל השינויים המתרחשים כ-התחלה. זו תחילתה של תבנית חדשה, אך גם תחילתה של צורת חשיבה חדשה אודות כל הדברים כולם. אודות פוטנציאלים, ציפיות, ואפילו שמחה. הלמוריאנים למדו כי אין שלום ואין פרידה ואין בעצם שום שינוי.

כאשר האי קרס והתחיל לשקוע, אנשים תהו אם הוא ייעלם לחלוטין מתחת למים. זהו תהליך שלקח שנים רבות, ושמו היה – ההתחלה הגדולה. אפילו כשהם עזבו ויצאו לדרכם בקנו שלהם, כדי לאכלס את האיים, ולא היה להם שמץ של מושג אם הם יראו אחד את רעהו שוב, הם קראו לזה – ההתחלה הגדולה. וזה היה קונספטואלי ובוגר מצידם. זה היה מוטבע בהם, הידיעה הזו...וזה עבד. אתם כאן, אפילו בקבוצה הזו, על מה אתם מביטים כעת שיכול להוות התחלה היום? מה אתם נושאים אתכם לכל מקום ואינכם יכולים לשחרר? היו למוריאנים לרגע. נחזור למושג הרעיוני הקשור לאימון לה-DNA, אותו הביאו נושאי הזרעים המקוריים....(הפליאדות), שעמדו מולכם ונתנו לכם בגרות, רעיונות גדולים, דרך חיים של שלווה והרמוניה וחוסר-פחד.

אז מה הם ההתחלות שלכם להיום? אל תתייגו אותן כהתחלות חדשות. רק קראו לזה כפי שזה. התחלה. ואם תשכילו להבין את הרעיון הזה, תבינו כי אין כל סוף. לעולם. מעגל החיים הוא שלם. איזה דבר נפלא לחשוב עליו!!! ללא סוף. רק התחלות. הקשיבו לרחשי הים לרגע. האם אתם מבינים? הם לעולם אינם מסתיימים. ולא משנה מתי תגיעו לכאן, זה הקול שתשמעו. זו התחלה ללא סוף. זה תמידי ושלם. ממש כמותכם. וזהו מסר המדיטציה להיום. וכך הוא הדבר. קריון.

ובנימה אישית,

מסר זה הזכיר לי את הראשון שניתן באולורו ב-2015. התרגום מצורף כאן למי שמעוניין להמשיך ולקרוא.

גם אני מאמינה בחיים שלאחר החיים. וכמו למוריאנית אמיתית, יש ידיעה בתוכי, כי אין שלום ואין פרידות. ועדיין, כאב הגעגוע של אלו שאהבתי ואיבדתי היה קשה מנשוא. אך כמו בטבע, זו המחזוריות השלמה של מערכת שהיא כל כך נדיבה, שלמה ומושלמת. חיים.

בעוד שנים רבות אבקש לעצמי להתחיל את ההתחלה שלי בחיוך, ואבקש שיכתבו על מצבתי...."תיכף אשוב"....ובינתיים, כל נשימת חיים היא התחלה.

"לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב. לשיר אותו בכוח, לא מתוך כאב. לשמוע חלילים ברוח החופשית, ולהתחיל מבראשית". בדיוק בערב שמחת תורה.

Racheli Ganon – Master-Healer of Divine Source

קריון מאולורו – אין שלום, אין פרידה

מאנגלית – רחלי גנון

מסר מה-26.3.2015

כאן קריון מהשירות המגנטי. אני יודע היכן אני. לחלקכם כבר יש שורות שירים משלכם, סיפורים משלכם. אתם תורמים לאדמה והיא תורמת לכם. התקווה שלכם היא כי בכל מקום תהיה אנרגיה סימולטנית, שיתוף פעולה, התמזגות בה האדמה תוכל לדבר אליכם, ואתם תוכלו לדבר אליה חזרה. זו משאלה גדולה לנוכח העוצמה הגדולה כאן, מול הסלע האדום. הזמן שעבר, והטוהר שהתפתח באלו ששמרו על טוהר האדמה. חלקם הרגישו כמתבוננים, מביטים על דבר עצום שאולי אינו מובן במלואו.

ברצוני לספר לכם, אבות אבותיכם כאן לברך אתכם ולהודות לכם ואף לרקוד עבורכם. הם כאן לאמר כי הפלנטה משתנה וזה בסדר להתמזג כאן עם האדמה. כי האהבה שאתם מרגישים בלב כרגע, נשמרה בזהירות לרגע הזה. לא כדי שתוחרם או תהיה מבודדת אלא שתוכל לשתף אחרים בטוהר שלה, באיזון שלה, בצורה נכונה ונאותה, בכדי שתוכלו ללכת מכאן כשהיא בלבכם.

אינכם מתבוננים. ממש לא. הארץ חיכתה לכם. מאחר וכיבדתם אותה, היא חיכתה, הרגישה וידעה אתכם. אפילו עכשיו, בחושך, הסלע מהדהד מפאת הכבוד שנתתם לו. כל זה נרשם ומצטרף אליכם. ברצוני לדבר אתכם היום על משהו כל כך אנושי, שבכל פעם שאתם מגיעים לנקודה הזו, יש לכם אופציה....הזמן לאמר שלום במציאות שלכם. הזמן השולט בכם. אם תשאלו מישהו מה-אנג-נו אודות הזמן, תהיה לכם בעיה אפילו לתאר את זה. אם תשאלו אותם על שנים ובני כמה הם, הם לא ידעו. כי הקוסמוס נע קדימה והארץ מגיבה בעונות. לא בשעות, לא בשנים. ולא על ידי השעון שלכם. ולכן אבקש מכם, בעודכם עוזבים את המקום הזה, להגדיר מחדש את המינוח – שלום. כי אין פרידה.

כל הרעיון של זמן שיש לו התחלה וסוף הוא עבורכם. ואתם חיים על פיו עד כדי כך, שאתם יודעים כי הסוף מגיע, ואתם מצפים לו. כל דבר בחייכם חייב להגיע לידי סיום. ומה אם אתם טועים? ומה אם במקום זאת ישנם מחזורי חיים ולא מוות? וכשמחזור אחד מסתיים, אחר מגיע וממשיך מאותה הנקודה. שאלו את האדמה כאן, כשהשמש שוקעת, האם הכל נגמר? שאלו את האדמה, כשהעונות עוברות בשישה שלבים, האם הכל מסתיים? שאלו את הפלנטה עצמה, כשהיא זזה מסביב לשמש, באיזו נקודה זה ממש נגמר? ואז תקבלו גישה אחרת לגמרי, בני-אנוש יקרים האוהבים, אודות סיומים.

אני מבקש מכם כי תגדירו מחדש שלום של פרידה. עשו זאת בצורה משמעותית שתשפיע עליכם מיום זה ואילך. אין פרידה הלילה. אין שלום ולא להתראות. הקשיבו. ישנה מציאות ייחודית כאן. לעולם לא יהיה זמן אחר ממש כמו זה. זה כמו תצלום של ההיסטוריה האנושית לתושבים האזוטרים, לאדמה כאן. לעולם לא יהיה זמן אחר בדיוק כמו הזמן הזה. התכנסות כזו של הנשמות שכאן, חלקכם יאמרו שהם כמהו למפגש כזה כי כשנאמר שלום – זה יסתיים. ואז אומר לכם, הו!!! כמה אנושי מצדכם. זה לא נגמר. שאלו את האדמה מתי זה נגמר. האם ידעתם כי הרבה אחרי שתלכו לישון, מה שקרה כאן יישאר כאן ואנרגיית ההתמזגות כאן תחגוג עם כל נשמה שהייתה כאן ותמשיך בכך ותהפוך להיסטוריה.

היסטוריה זהו דבר חי שלעולם לא נעלם. זה גם קשור לשעון שלכם, אתם מבינים? זו אנרגיה. ולאנרגיה יש מחזורים. לאנרגיה אין מוות. לאנרגיה אין שלום של פרידות. כל רגע בכל זמן בחייכם, במשך כל ימי חייכם, תוכלו לשבת כאן. כי חייתם זאת. ואתם יכולים מתוך השקט ליצור את הרגע הזה באמצעות הקול שלי (קריון) בערב המופלא הזה, עם הרוח, והכוכבים והירח, ולצרף גם את כל אלו שאתכם. זו אנרגיה. היא איננה נעלמת. בגלל שהיא קרתה – היא קיימת. אין שלום, אין דבר שמתפוגג בעקבות הזמן שחולף. זה תמיד נשאר טרי. וכהוכחה לכך, אשאל אתכם, מהו טרי עבורכם עד ליום זה שהיה נפלא ונעים, שתישאו אתכם עד סוף ימי חייכם? זה אינו מצטמצם עם הזמן.

אך יש כאלו מביניכם שקנו את אפקט הזמן האנושי וכשהדלתות נסגרות, אתם בוכים על אלו שהלכו, ועל אלו שאהבתם ואיבדתם, כולכם, וכל אלו שתאהבו ותאבדו, כולכם, ואני אומר לכם – הם לא נעלמו. הם כאן בעוד המחזור ממשיך, והיופי שבהם ממשיך, כי הם מה שהם. אתם ההיסטוריה, ואף אחד לא יוכל לקחת זאת מכם. אין כזה דבר פרידה. הדלת אינה נסגרת, יקירים, אלא אם כן אתם סוגרים אותה. ואם אתם סוגרים אותה, זה בגלל שקניתם את נושא השעון....והצטרפתם לאנוש המשוחד על ידו.

אלו הם עקרונות ורעיונות מתקדמים שנלמדו במילניום האחרון. חלק מהתושבים הרוחניים המקוריים בפלנטה והחכמים ביותר, יודעים את המחזוריות. וחלקם, בנשימתם האחרונה יהיה גם חיוך קטן וקריצה האומרים: "עוד אחזור..." הם יודעים. חלקם בכל ידע כל כך רחב עד שהם יודעים כבר מי הם עומדים להיות. כך שאין שלום. אין פרידה. יש רק מחזור של התחדשות וחוכמה.

כרגע מגיע סוג חדש של מחזוריות ואתם כאן בכדי לחוות זאת, נשמות עתיקות. בטוהר שנמצא כאן ובלימוד שניתן לכם דרך אלו שהעבירו אלפני שנים בשמירה על האדמה ווידאו שהיא מוכנה עבורכם כשתהיו כאן ותשבו בה. זה אינו סיום. ברצוני כי תעזבו בשקט, ללא שלום. אחזו זאת במוחכם, בכל רמה שניתן לדחוס בכם, ברצוני שתחוו את החלקים הטובים שאתם זוכרים. שתחייכו חיוך רחב, שנים רבות מעכשיו, מבלי כל צער, כי הכל עדיין חי ונושם בתוך העפר. האם תצליחו לעשות זאת? האם תוכלו ללכת מעבר למה שלימדו אתכם? האם אתם מסוגלים לעולם לא לאמר יותר שלום?

לא משנה מה, זו חוכמתה של הנשמה העתיקה המגיעה להבשלה בזמנים האלה. ברכות. הודו לסינכרוניות שהביאה אתכם לכאן, היו רבים שהיו זקוקים לשמוע את המילים האלה, לחוות את הדברים האלה ולחוש את האדמה. לחלקכם היו חזיונות, אחרים הרגישו את המתיקות, לאחרים התסכול התגבר ויש כאלו שעדיין מושפעים מהאירוע ואין להם מושג מה קורה. זה יתבהר.

אהבת אלוהים היא בדרך הזו. תופתעו כשהסלע יקרא לכם גם כשתהיו אלפי ק"מ מכאן...מה שאתם חווים כאן הוא אמיתי ואין שום שלום. שום פרידה. וכך הוא הדבר. קריון.


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb