שומרי האור העתיקים


שומרי האור העתיקים

שומרי האור העתיקים / רחלי גנון

סיפור השראה מתדר הנשמה

במשך עידנים הם שמרו עליו באדיקות...במקומות החשוכים ביותר, האירו במסירות את סיפורי החיים הקודרים ביותר והאכזריים ביותר, לאחר שחוו אותם בעצמם. אנשים הרגישו מאוימים על ידם. הם נידו אותם, קראו להם בשמות גנאי, מוזרים, מכשפים, משוגעים...סקלו אותם באבנים, סגרו אותם במקומות מרוחקים, ערפו את ראשם, שרפו אותם באש. הכול "בזכות" האור שנשאו בתוכם ואשר הקרין מאיתם גם בזמנים בהם לא ידעו בעצמם מי ומה הם ומה משמעותם.

עם התפתחות התודעה, אנו מתבקשים לשחרר. להתיר את השמירה. כיצד עושים זאת לאחר כל כך הרבה שנים בהן כל סודות הבריאה היו חלק מההילה שלנו?

מגדלור אינו רק שומר על האור אלא מפיץ אותו בסביבתו הקרובה והרחוקה יותר. הטריטוריה שלו מסומנת, הוא יושב לו שם במגדל השן, באולימפוס, במקום בו אף אחד לא יכול לגעת בו, הוא מרגיש מוגן ויודע כי הבדידות היא חלק מהתפקיד. ולמרות הידיעה כי יש עוד מגדלורים בעולם, הוא יודע כי לעולם לא יפגוש אותם. הרי גם הגבול שלהם ברור, גם הם "מורמים מעם", מרוחקים, מבודדים ומאירים....

ואז יום אחד נוצר מפגש מיוחד, בו נקראו כל המגדלורים להתאחד ולשיר בתדר אחד....כנשמה אחת. ושם, במקום המופלא הזה, הגבולות נמסו, נוצרו חברויות, התמזגויות, נוצר חיבור חדש-ישן בלבבות, כזה עוד לא היה. הרשת התמלאה באחדות אחת גדולה ורוטטת....איזו חגיגה של אור. איזו עוצמה!הרי כל אחד הוא מגדלור...והאור העצום הדהד בכל פינה חשוכה ביקום, האיר והעיר....כמו אש בשדה קוצים. כמו פלא קסום.

ואז...המפגש נגמר. והמגדלורים חזרו, איש איש לביתו, במגדל השן, לבדידות שאינה נראית, לאחד שהוא לבד, מוזר, מיוחד, מרוחק, אזוטרי, בלתי ניתן להשגה וכדומה.....המפגש ההוא שהיה כה מיוחד וחד-פעמי, אפשר להם להבין כי ניתנה להם הזדמנות אמיתית לחוות כיצד זה מרגיש ה-יחד הזה, כי הרי היה שווה לרדת ממגדל השן בעבורו....לחוות את הידע עליו שמרו בנפשם במשך מאות מחזורי חיים, כשריר וקיים במגדלורים אחרים, שהם ממש כמותם.

חליפתו של שומר האור היא כל כך עבה ותפורה היטב בתוך עורו. הוא השקיע בה כל כך הרבה כאב, סבל, מסירות, הקרבה טוטאליות, חוסן אמון בבני אדם, חשדנות של נץ, אמונה ללא תנאי, כיצד יוכל עכשיו לוותר על כל ההשקעה הזו ולהסיר אותה מעליו? ומי הוא יהיה בלעדיה? מה יהיו גבולותיו, כשיפסיק להיות מיוחד ומוזר ואזוטרי ובודד וגלמוד, מנודה ממשפחתו, ועוד סיפורים השייכים לאנרגיה הישנה....לוותר על כל זה בשביל להיות מה? מואר ומאושר? עטוף בחברים ובמשפחה מוארים ומאושרים?

כן. זה מה ששומר האור מבקש לעשות עכשיו. להיפרד מכל נבכי העבר ומהצדדים באישיות שהיו עסקת חבילה. זה לא היה לשווא. הרי מחזורית החיים הביאה אותו למקום בו הוא נמצא היום. אין כבר צורך בכל התכונות המרכיבות את חליפת האור הזו. לא הפרד ומשול, לא קנאה, לא שנאה, אפילו לא שמירה על סודות הבריאה הפזורים כבר לכל עבר. לא מציאת השונה והמפריד, אלא השווה והמחבר. זו היא משימתו החשובה ביותר של שומר האור שהעולם חייב לו רבות כל כך....והוא חייב לעצמו חיים חדשים וחליפה או שמלה חדשים.

בשריון הישן יש כל כך הרבה עצב, אטימות, כעס, קוצי הגנות אינסופיים. כשהיא יורדת מאיתנו, נכנסת השמחה, הברכה, האהבה והתקווה. אין צורך להישמר יותר. הידיים המושטות אלינו מלאות באהבה. הן כבר לא רוצות לקרוע את הבגדים מעלינו, לצלוב אותנו, לשרוף אותנו. אלו הן ידי האנרגיה החדשה שבורא עולם שלח בכדי לחבק אותנו.

בימים אלו המעטה יורד מסביב ללבם וגופם של שומרי האור ברחבי העולם. הם כולם בעלי תדר טהור, שביר, עדין , ועוצמתי וחיוני בדיוק באותה המידה. אם אתם מזהים מגדלור בסביבתכם, מכירים אותו, מוקירים את פועלו, היו עדינים איתו. חבקו אותו באהבה בעודו פושט את כל קוציו, מאפסן את כל התופים ומתהלך כצמר-גפן מתוק ביניכם....זו היא משימתו המורכבת ביותר. היו לו רוח גבית.


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb