קריון מ-21.2 - סקרמנטו


קריון מ-21.2 - סקרמנטו

קריון סקרמנטו 21.2 – "הדלת – אלגוריה - סיפורו של WO"

הקדמה

אנרגיית התדר ידועה ומורכבת מכל תושביה. למרות מוזרות התהליך, הוא קיים במציאות ואני מבקש מכם הבחנה כי מעבר למימד השלישי ישנה אנרגיה המתרחשת על הפלנטה ומביאה איתה תבנית חדשה של מציאות. המציאות תהפוך לרב-ממדית לאט ותהיה מודעות למציאויות השונות ממה שמקובל כיום. דברים הנחשבים למוזרים, בלתי רגילים ואפילו קסומים, ההיגיון שמאחוריהם יראה את עצמו שוב ושוב. תהליכים, דרכי חשיבה, נדיבות שלא ציפיתם לה תתחיל להראות את עצמה לאט לאט. הבלתי נראה יהיה מסתורי פחות ומוסבר יותר. האנושית תתחיל להוסיף פרספקטיבה ממדית לכל מה שנמצא. אל תשפטו זאת בקופסה התלת ממדית שחשבתם כי היא הכל. זה כבר לא יתאים לשם. בואו ניישם את הרעיון הזה על ההיסטוריה לרגע. הטלפון החכם שבכיס שלכם לא אמור היה להיות שם, כי הוא אינו קיים ואינו יכול להיות קיים כי זה בלתי אפשרי וזה קסם וזה מזויף וזה מרושע וכל אלה..והנה אני כאן אומר לכם כי האנרגיה, אם תבחרו לחוש אותה, היא מעבר למה שאתם מצפים או יודעים. אם אינכם יודעים עדיין את מה שאינכם יודעים, כיצד תוכלו לשפוט את זה?

יש לכם רק את מה שהיה ולא מה שיננו. אלא אם כן הירגעו ותאמרו לעצמכם – זה מה שזה, כי אלוהים הוא הכל, ופיסיקה היא מהבורא של היקום, שהוא אלוהים, הפיסיקאי הדגול המטפיסיקאי, המדען, הוא אלוהים. הפיסיקאי הגדול שהיה מאז ומעולם, הוא הבורא. מה שאתם רואים ושומעים כאן, גם אם זה מנוגד להיגיון שלכם – הוא אמיתי. וכל זה רק בגלל שאתם עדיין בקופסה. יש עוד כל כך הרבה. עם מה אתם תקועים? בטח תאמר:"אני תקוע עם החיים. דבר מסביבי אינו מראה לי שזה פועל. אני תקוע עם אלו בעבודה או בבית, ודבר שם לא מראה כי משהו עובד. אני רוצה הוכחה!".

אשאל אתכם שאלה, אולי החיים שלכם אינם משתנים כי הם מסתכלים עליכם ומחכים להוכחה? מה אם.....? יש נדיבות אם תרצו, שמתרחשת בפלנטה, אפשרו לה. ישנו יופי שמאפשר לכם להירגע, ללא תסכול, ללא דרמה, כשתתחילו ללכת על הפלנטה בצורה רגועה, דברים יתחילו להשתנות סביבכם. זה מה שאנו מלמדים. התבנית עצמה שונה. בשבוע שעבר נתנו לכם תקשור על השינויים והתבניות, שאחד מהם הוא יצירת סינכרוניות. אתם חיים את חייכם על פי הגיון. הפסיקו להתכונן. אינכם יכולים להכין את עצמכם למשהו שאינכם יודעים דבר עליו, אך תוכלו להתכונן לו רגשית, רוחנית, בצורה נדיבה. תוכלו לאמר – "רוח יקרה, אינני יודע מה נמצא מעבר לפינה, אך הוא יהיה שונה ממה שחיכה לי בפינה הקודמת. זה הולך להיות טוב יותר, בגללי." אתם אומרים היגדים, אתם מצפים לזה, אתם זה. מתחילים ליצור את הסנכרון, כי אתם עוצמתיים. אך באתה העת מחכים למשהו אחר שיזוז, יקירים, דבר לא יקרה אם לא תזוזו תחילה.

דרך חיים חדשה המתחילה לכבד אתכם כבר נמצאת כאן. להפוך להיות מאסטרים. זהו אינו רק משפט שמשתמשים בו בצורה אזוטרית. הוא נכון, אך אתם רק מתחילים. אתם רק בני שנה. זו ההתחלה של האנוש החדש, של הבחנה חדשה של חוכמה. אומר שוב – אל תתייאשו מכל מה שתראו סביבכם. זה ישתנה יחד אתכם. הערב אספר לכם משל דרכו תוכלו לחוש את נדיבות האהבה שלנו אליכם. אנו יודעים מי אתם. מה תעשו עם זה? האם תלכו לדרככם עם מסר נחמד והכול יישאר אותו הדבר? ואם כן, אין שיפוט. אך שימו לב לשינוי. הוא יהיה שם. וכך הוא הדבר.

הדלת – אלגוריה – סיפורו של וואו (WO)

ברכות. כאן קריון מהשירות המגנטי.אנו מברכים את כל אלו שהם רב-ממדיים ומאד אמיתיים שהגיע לטירה (לאלקאזר), לקדושה ולגיאומטריה שכאן. התבוננו. הנה אני. קול רב-ממדי (לא קל להאמין) נותן ברכות לישויות רב-ממדיות אחרות (וגם לזה לא קל להאמין) וכל זאת מול פרצופה של האנרגיה המשתנה בפלנטה (ולזה הכי קשה להאמין). תזוזת התבנית שאנו מביאים היום היא זו שכבר דיברנו עליה, היא הייתה הפוטנציאל של הפלנטה במשך שנים רבות, ואנו בתוכה היום. מנקודת מבטי, אנו סבוכים בתוכה. יקירים, זה לא דבר שהובטח. התרגלו לעובדה כי הפלנטה הזו והתודעה והחיים עצמם עוברים דרך מעבר פיסי אמיתי. מעבר שאתם עשויים לחשוב שהחיים עוברים הוא בשל האמונה שלכם כמאמינים אזוטריים. זה קל מאד לאדם שאחז באמונה אזוטרית במשך שנים רבות, לראות, להרגיש, לחוש תזוזה באנרגיה. ולכן רבים מכם מודעים, כי אתם רגילים לזה. אתם גם רגישים לדברים מסוימים רב-ממדיים. חלקכם יראו את האנרגיה, יהיו מודעים להילה, אך אני מדבר על כדור הארץ, לא רק על הנשמות העתיקות. הפלנטה הזו עוברת תזוזה ושינויים פיסיים רב-ממדיים. הכנו אתכם לזה.

קריון כמאסטר המגנטי, הדבר הראשון שעשיתי עם קבוצת הרשת, מהרגע בו הגעתי לכאן, וב-2002 היה להזיז את הרשת של הפלנטה. הרשת המגנטית ניתנת למדידה בעזרת המצפן שלכם. תוכלו לחזור לאותם ימים ולראות בעצמכם כמה צפונית הייתה הרשת. זה לא היה אזוטרי. רשת המגנטית הייתה חייבת לוז להתאים את עצמה אליכם. קשה עבורי אפילו להתחיל לדבר על מה תזוזה מיוחדת שכזו עשויה להביא לכם. אמרנו לכם, כי מעולם לא חוויתם דבר כזה. מעולם. חייתם באנרגיה שפשוטו כמשמעו – הייתה לה תבנית אחת שמעולם לא זזה. והיא הפכה לחותמת שלכם בנוגע לדרך בה דברים קורים,, הטבע האנושי בו הכל מבוסס על המציאות שאתם נמצאים בה. ככל שאתם מתחילים לזוז בתודעה, אנו מגיבים. אמרנו לכם זאת. כל הקיום של החיים שלכם על פני הפלנטה היו בצורה מסוימת של בועה קוסמית, הגנה מקרינה שתגיע, אך היא לא תשפיע עליכם, היא תהווה ממשק לרשתות המגנטיות ולהתיישרות החדשה וכל זה ישפיע על הדי אן איי שייצור התקדמות בזמן. זהו המסלול המהיר לאבולוציה שלכם. אמרנו לכם זאת. כל הפלנטה תיחשף לתזוזה התבניתית הפוטנציאלית.

ולמה אני מתכוון באומרי פוטנציאל? כשהגעתי הנה לפני 25 שנה, אמרתי שיש פוטנציאל לשינוי המבוסס על הסתברויות המורכבות מהיכן שהייתם ומה שעשיתם. אני אומר את אותו הדבר היום. כדור השלג מתגלגל, ללא עצירה. הוא אוסף יותר שלג והופך גדול יותר. זו התודעה של הפלנטה. תהליך איטי המנכש את החושך כאילו היה עשב שוטה, ולוקח בחשבון את תגובות התודעה לאנרגיה החדשה. תארו לכם כי הייתם אנשים המשקיעים רק בחשוך ובאכזרי וממשיכים לשלוט בכל מה ששלטתם עליו. כל החושך היה שלכם. ופתאום, יש יותר מידי אור. משהו מתחיל לזוז ולהשתנות. מה תעשו? הייתם עושים קמפיין לפחד, בכדי להשאיר דברים כפי שהם היו....האם זה מזכיר לכם משהו שאתם רואים בחייכם היום? כל הפלנטה משתנה. לא רק עובדי האור. שאלו את הילידים. כל הנבואות שלהם היו אודות – עכשיו. העובדה שכל זה קורה היא נפלאה. עברתם את הסמן ואפילו בהצטיינות. לא נזקקתם לעימות, לא למלחמה, לא הייתם צריכים להקטין את האוכלוסייה במיליון אנשים בכדי להתעורר. עשיתם זאת בעצמכם. וביום ההוא, ה-21.12.12 התודעה של הפלנטה הייתה גבוהה אפילו יותר מהציפיות שלי.

תמיד תוכלו לחזור ולהציץ בתקשורת הראשונה שלי אתכם, אתם קוראים לו הספר הראשון של קריון, ובו נתתי לכם חלק מהפוטנציאלים כוללים התנסות מסיבית של מוות על הפלנטה שעשויה להעיר אתכם. אך לא הייתם זקוקים לכך. יש תחושה בצד השני של הוילון שהיא גאווה. זו לא גאווה אגואיסטית. זה סוג של גאווה שמרגישים לבן, לבת, שהתעלו בכל דבר שהם נגעו בו. זו גאווה שאנו חלק ממנה, כי אתם נושאים את הזרעים שלנו וזה מה שמגדיר אותנו היום. בצד שלי של הוילון, לעולם אין תסכול בכל מה שנוגע אליכם. רק התרגשות. האם זה אפשרי שאלוהים יתלהב? והתשובה היא – כן!. האם זה אפשרי כי ההתלהבות תהיה מבוססת על הדבר היחידי שלאלוהים יש באמת, מחוץ לבחירה החופשית שהיא שלכם, והוא – אהבה ונדיבות שעיצבו הלכה למעשה את האבולוציה שלכם? הנה דתם. הדרך קדימה מלאה בבחירה החופשית שהיא שלכם ותמיד הייתה. אך ישנה התמזגות של תודעה נדיבה שהיא גבוהה ורחבה יותר ממה שמצופה בנקודה הזו בזמן. רק עתה הסברתי לכם מה קורה בפלנטה ומדוע החדשות שלכם נראות כמו מוות....אני רואה להעניק לכם משל.

הדלת וסיפורו של WO

כל אלגוריה שנתנו בעבר הייתה אודות WO (וואו). וגם אם שמו לא הוזכר, זה עדיין היה אודותיו. וואו אינו איש או אישה, אך אנו קוראים לו – הוא...בגלל הבדלי השפה. וואו הוא חסר מגדר. הוא אתם. וואו ייצג את בני-האנוש. משלים ניתנים כי הם משמשים כפאזלים בעלי משמעויות אחרות...בני-אדם אוהבים סיפורים. הם יכולים להתייחס אליהם וסיפור זה הוא אודותיכם ואודות האנרגיה. בסיפור ספציפי זה, וואו הוא נשמה עתיקה ועובד אור. והוא חי בשנת 2015. הסיפור של וואו הוא דומה אולי למה שאתם חווים, אולי בהבדלים קטנים, כי כולכם שונים. בואו ואצייר תמונה עבורכם. ברצוני לאמר לכם מי הוא/היא, ומה וואו עובר. כנשמה עתיקה, לוואו יש שושלת. כעת הקשיבו היטב. לשושלת של נשמה עתיקה קוראים –"אחד שנלחם את המלחמה הטובה". כי הפלנטה הזו, עד לנקודה זו, הייתה בה דואליות מתקבלת על הדעת. יכולתם להיות בעלי חמלה, אך זה לא היה יכול להתקדם רחוק. לעיתים קרובות, כיבו את כל האור שהיה לכם על ידי כמויות שלא יאומנו של שליליות וחשיכה על הפלנטה. מלחמה אחר מלחמה, והיה עליכם להשתתף. ללא כל קשר לחוכמה שלכם, הביולוגיה של החיים השפיעה עליכם. לחוכמה שלכם לא היה שום קשר עם העובדה שהייתם אישה, איבדתם ילדים, לעיתים במנוסה ממקום א' למקום ב', רק כדי לברוח ממישהו שרודף אחריכם. לעיתים זה היה בלידה, לעיתים במחלות ואף גרוע מכך. וואו נשא את זה עמו, יקירים, האם אתם מתחברים לזה? הוא לחם את המלחמה הטובה. שליליות, תסכול , דרמה, מלחמה, שנאה, היו שם תמיד. ונראה כי זה היה שם בכל סקטור. מסע לא קל. במיוחד לנשמה העתיקה העתיקה מההתחלה של הזרעת האנושות, שעברה את השלבים בהם בני-אדם לעולם אינם משתנים. האם את יכולים לתאר לעצמכם מה זה עשה ליבשות של וואו? הוא היה מגיע לפלנטה ונזכר ברמה מסוימת, שהגיע הזמן להילחם שוב. באמה מסוימת, האקאשה מאורגנת על ידי כל אדם ברמת הצפייה. אתם מגיעים הנה מוכנים לקרב. ושוב, האקאשה הספציפית הזו יוצרת בוואו תחושה בה הוא מרגיש כי אינו יכול לעשות דבר בכדי לגרום לשינוי. הוא רק יודע כי הוא יכול לשרוד מבחינה רוחנית הוא שורד. להיות הכי אנושי שהוא יכול להיות והוא מנסה. האקאשה עוצרת אותו לעיתים, כי הוא זוכר ברמה מסוימת כיצד זה מרגיש להיות השמאן. לשאת את האינפורמציה שאנשים רצו. לרפא. להיות האינטואיטיבי שיכול לקרוא מישהו בעודו עומד מולו, והוא זוכר מה קרה, והוא זוכר מוות מכוער, כי אנשים פחדו ממנו. כל אלו שיש להם קסם – הם מכשפים/ת. זה היה המשפט הרווח.

האנרגיה הישנה היא עוצמתית. העולם הלך למלחמה מספר פעמים, וואו היה חלק מזה. שני המגדרים היו מעורבים, שני המגדרים סבלו. זו הייתה האנושות. וואו הסתובב בחיים של היום ועכשיו, בחסך של ערך עצמי. כעת אתם מבינים מדוע. אין שום שיפוט, בני-אדם יקרים על הדרך בה אתלם מרגישים אודות עצמכם. אך ישנה השתאות ממה שאינכם מסוגלים לראות. וואו הוא כמותכם. החיים בעיניו של וואו הם רק להחזיק מעמד. הוא חייב לשמור ולהיזהר מכל מה שקורה סביבו. לאן הוא הולך, מה הוא אומר, מה הוא עושה, במשך כל חייו. אך זה בסדר. וואו יודע כיצד לפתח איזון עצמי וחמלה, הוא צועד דרך החיים כאינדיבידואל שמח, כי יש לו אלוהים שם בפנים. זה כל מה שהוא צריך. אך הוא עדיין זהיר. כאשר וואו הלך לעבודה, הוא לא בחר את אנשים שסביבו, הוא מודע לכך, אך היה חייב לעבוד איתם. יש כאלו שהוא מחבב יותר מאחרים, יש כאלו שהם מתסכלים עבורו. לעיתים קרובות יהיו אלו שמעליו ברמת השכר המתסכלים ביותר. הוא מנסה לעקוף אותם, לא להאזין להם, לא לשהות במחיצתם, לעיתים זה עובד, לעיתים לא. הוא מצליח לאחוז את הכל יחד, אך השליליות שיש בהם אינה נעלמת מאזניו. הוא רואה את כל האנשים שמסביבו שאף הם מתייאשים מזה. וואו מנסה לעודד את רוחם, ולהלחם באנרגיה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. הוא רגיל לזה. אתם מבינים? הוא עובד אור. וואו חי לבד. למרות שזה נדוש ושחוק, הוא מצא את עצמו חי לבד כי זה היה קל יותר. כי כשהוא חי בזוגיות, תמיד היו דרמה ותסכול סביבו. היה לו חתול. וכדי להציג את הדברים בצורה "גרועה" יותר, החתול לא אהב אותו. תארו לעצמכם שיש לכם חיה שאתם מלאים בחמלה אליה, שלא באמת אוהבת אתכם...אתם מגיעים הביתה והחתול עצבני עליכם בגלל שנעדרתם. כשהגיע זמנו של החתול לאכול, וואו ידע זאת, כי החתול דאג לבוא ולנשוך אותו. אך וואו אהב חיות. והוא ידע שהוא המשפחה היחידה עבור החתול הזה. וואו ידע כי מזלו של החתול תלוי בו. למרות כל זאת, הוא היה עליז ושמח וקרא לחתול שלו – קאט (Cat). הלו קאט, מה שלומך? אני אוהב אותך, גם אם אינך אוהב אותי...חה חה חה....

אלו היו החיים של וואו. והם לא היו חיים גרועים. בעצם הוא אהב אותם. הוא היה בבית, עם כל הקרבות הקלים האלה. לא הייתה מלחמה להילחם בה כעת, הוא לא היה חייב להצטרף, לא היה מוות המוני, לא היו מגיפות יותר. זה מוזר, נכון? בזמנים בהם היה אחוז קטן ממספר האנשים שעל הפלנטה כיום, לא היו מטוסים הנושאים הידבקות ולא היו מגיפות כלל וכלל. וואו עבר שלוש מהן. הוא לא ידע זאת, אך האקאשה שלו נשאה את האינפורמציה הזו. הוא חזה באהובים שלו מתים מולו. כל כך הרבה צער. זה לא היה הזמן שלו להצטרף אליהם, והוא ידע זאת. הוא שמח על כך. וואו יכול להיות אדם מאוזן, מלא בחמלה, וואו היה גם מרפא ועובד אור. הוא גילה כי הוא יכול להשתמש בכישרונותיו בכדי לקרוא את המחלות שיש באנשים, והם יבואו אליו. היה לו עסק צדדי כמרפא שהיה מוצלח. אך כשהתקרב לכל אדם, וואו היה צריך להבריח את השליליות שבנרפא ושבפצע עצמו. הוא היה רגיל לכך. הוא נלחם במאבקים כה רבים. הוא היה בסדר. אלו החיים של וואו. לוואו היו מדיטציות עוצמתיות כעובד אור, כנשמה עתיקה, הוא יכול היה לעשות זאת. והוא ידע כי הוא יכול. זו הייתה הנשמה שלו. זה מה שהוא אהב הכי הרבה. היה לו חיבור לאלוהים. ככל שהיה יכול, ככל שהביולוגיה והאנרגיה שהיה מחובר אליה אפשרו לו, גם חיבור לבלוטת האצטרובל, לעצמי הגבוה, והוא אהב את זה. חלק מהמדיטציות שלו היו בעצם קרובות יותר לחזיונות. הן היו אמיתיות. היה ביכולתו לחוש ולראות, להריח ולהרגיש. וואו החליט על הזמן המושלם למדיטציה עבורו. הוא שמע סיפורים שסברו כי יש למדוט בזמן מסוים ביום, אך זה לא היה נכון עבורו. כי לכל נשמה עתיקה יש אקאשה משלה, והייחוד שלה, והשיעורים שלה, והדרך שלה והחוכמה שלה. הוא עשה מדיטציה רק כמה שהיה צריך בכדי להתאזן.

הדלת.....

אך אני (קריון) רוצה לספר לכם מה קרה במדיטציות שלו. כמעט כל אחת מהמדיטציות במשך שלוש שנים תארה דלת. דלת. הוא ראה מטפורית את הדלת וידע מה משמעותה. זו הייתה ההזדמנות לנוע לכיוון משהו שהיה מאחורי הדלת. מאד ברור. אך הוא היה יכול לחוש מה נמצא בצד השני. היה שם משהו מעבר עבורו. ויתרה מכך, אם הייתה לו היכולות לפתוח את הדלת ולעבור דרכה, הוא ידע כי לעולם לא יצטרך לחזור למקום בו היה. וואו למד לדבר אל הדלת. הוא ידע כי לדלת יש אישיות ויכולת מלאכית, כי היא הייתה רב-ממדית. היה ביכולתה לתת לו אינפורמציה אם היה חפץ בכך. הוא חשב כי אולי הדלת מייצגת את הסופיות של מחזור החיים, אולי אפילו מוות נאות. כשיגיע הזמן, הוא יעבור דרכה ולא יצטרך לעולם לשוב לפלנטה הזו. הוא שקל את כל הדברים הללו במוחו. הוא לא ידע דבר אודותיה או משמעותה, עד שהיה מסוגל להתחיל לדבר אליה. בחזונו הוא היה מוגבל בשאלותיו ובתשובות שהגיעו. אך הוא חש את החלל הקדוש שנמצא בו, שעבד בדרך שונה מהמימד השלישי. השאלות לא הגיעו מפיו, אלא מהאינייט (הגוף החכם) ומהתודעה שהיו מעורבים. הוא היה שואל את הדלת: "מי את"? וההרגשה שהוא קיבל (לא בקול) הייתה דרך האינטואיציה שלו ישר לתוך המוח. זה נשמע כמו קול. קול שהיה תמיד יפה מידי למילים....הוא היה חסר מגדר. הקול, היה כל מה ש-וואו רצה לשמוע. זה היה הצליל היפה ביותר שהוא היה יכול לדמיין. והוא שאל – "מי אתה?" והקול אמר:"וואו, אני העתיד שלך". הוא לא הבין זאת. כיצד הדלת יכולה להיות העתיד שלי? אולי הצד השני של הדלת...הוא ראה את הדלת, העריץ אותה, אהב את העובדה שיש נדיבות בצד השני, מידי פעם אף ראה אותה זוהרת. מתחת לדלת הוא יכול היה לראות אור. מה שלא היה שם, בעתיד שלו, הוא אהב את זה. וואו המשיך לקבל חזיונות של הדלת, לעיתים היה יושב פשוט כדי להיות איתה, בידיעה כי יום אחד יעבור דרכה. הוא המשיך לחשוב כי זה היה המוות שלו, הפעם האחרונה שלו על הפלנטה, והוא חיכה לזמן הזה.

וכשהתחיל לשאול את הדלת שאלות נוספות, זה הפך להיות מבלבל. "האם אתה המוות שלי? והדלת חייכה אליו, בעצם צחקקה ואמרה:"לא וואו, אלו חייך". הוא לא הבין. בחיזיון הזה הוא הרגיש עוצמתי מספיק לאחוז בידית הדלת לאמר:"זה הזמן! אם אלו הם חיי – זה הזמן"! אך הדלת הייתה נעולה. הוא לא הצליח להזיז אותה. דבר לא קרה. הוא דיבר אליה:"אינני יכול לפתוח אותך". והדלת אמרה:"אני יודעת". המשיך ושאל את הדלת:"מתי אוכל לעבור?" והדלת אמרה:"בכל זמן בו תהיה מוכן". אז אמר וואו:"אני מוכן כעת". והדלת ענתה:"בוא והכנס". הוא תפס את דלת הידית והיא לא זזה, הוא משך ומשך ומשך...זה היה מתסכל. החזיונות היו אמיתיים, וואו ידע מי הוא היה, כעובד אור יוצא מן הכלל, הוא נלחם בקרבות, הוא ידע כי הוא חכם בהלכות העולם. והדלת לא זזה...הוא דיבר לדלת:"מה אני עושה לא נכון? ואז הדלת התחיל לדבר איתו. "וואו, התקרב. לא אמרתי לך לפתוח את הדלת, אמרתי לך לעבור דרך הדלת..." ואז נפל האסימון ו-וואו התחיל להבין מה הדלת אומרת לו. היה עליו להשיל את מציאות המימד השלישי ולעבור דרך החומר. והוא עבר. וואו, פשוטו כמשמעו, עבר דרך הדלת. ובאותה השנייה הוא הבין. דבר ממה שהוא למד באנרגיה הישנה לא עבד יותר. זה כמו לנסות ולפתוח דלת שאינה נפתחת לעולם. בואו ואספר לכם מה וואו גילה בצד השני. הוא היה בהלם מהגילוי. הוא לא עבר לעולם אחר, הוא היה בעולם שלו רק במימד אחר. מימד שאין לו מספר, שהוא אינו ניתן לתיאור, אך במימד הזה הערך העצמי שלו נסק כמו טיל השמיימה, עד למקום בו האקאשה שלו התפזרה. היא פשוט נעלמה. כי לאנרגיה הישנה אין שום קשר למי שהוא היום. וואו הפך להיות מעט רב-ממדי. הוא הלך לעבודה, והביט בבוס שלו, מקור התסכול שלו, אותו אחד שהוא רצה לברוח ממנו, וכל מה שהוא הצליח להרגיש הוא חמלה כלפיו. פתאום הוא תהה בנוגע לחיים שלו, הצטער על כי חייו מתסכלים ומלאי דרמה ואגואיסטיים. ומה ש-וואו עשה בהמשך יפתיע אתכם. הוא הרגיש צורך להיות קרוב לבוס. פתאום היה מסוגל לשבת ולהקשיב לדברים שנהגו לתסכל אותו, אלא שכעת הוא לא הושפע מהם כלל.

בכדי שתבינו את הדינאמיקה, אספר לכם מה קרה בסופו של דבר. הבוס לא קיבל את התגובה שהוא רגיל אליה. לא היה יותר פחד בגופו של וואו. בעצם, בסופו של יום הבוס שאל את וואו מה הוא השינוי, כי הוא אהב את זה. כך הממדיות של וואו השפיע גם על מישהו נוסף שאפילו לא התעניין בשינוי ממדי. זהו תהליך שאינכם מורגלים אליו. לכל מקום אליו וואו צעד, דברים נעשו קלים יותר. האנרגיה הישנה של מאבק וריבים התגלתה כאינסטינקט הישרדות של איש המערות, ו-וואו כבר היה מעבר לזה. הוא לא פגש חושך במקומות אליהם הלך, כי החושך ברח ממנו. וואו נשאר אור שזהר בצורה כל כך מרשימה מטאפורית, עד כי זה שהיה חשוך, מלא תסכול ודרמה, פשוט עזב את הבניין כש-וואו הגיע. הוא התהלך ברחובות בצורה שונה. הוא כבר ציפה לדברים טובים. והדלת שבחזון שלו – נעלמה. כשהוא הסתובב מטפורית לראות היכן היא נעלמה, הוא גילה כי לא הייתה דלת. הוא כבר לא יכול, וגם אי אפשר לחזור אחורה. וואו הלך הביתה ושם חיכה לו קאט החתול. קאט העיף מבט אחד ב-וואו וישר התקרב והתחכך ברגלו. זה כל מה שהיה נדרש, יקירים. החיות יודעות ראשונות. אפילו הצמחים והסלעים, כל הפלנטה יודעת כשאת הופך להיות מעט שונה. ומאותו רגע ואילך, לא היו יותר נשיכות. רק לטיפות.

אז מה יש לארוחת ערב? אני שואל אתכם. האם תעזבו שונים? האם המשל הזה מדבר אליכם? האם אתם מבינים את ה-איך וה-למה, התזמון, הפעולות, אם אתם בתהליך של אובדן המשמעויות הפרקטיות, אומר זאת, אינכם לבד. כרגע נתתי לכם את הפרספקטיבה הכוללת בכדי לעבור דרך הדלת. לכל אחד מכם יהיה סוג אחר של ערות. זה מכבד את האקאשה שלכם ואת האינדיבידואליות שלכם. הקשיבו, אם לא הבנתם זאת, אם ברצונכם לעבור דרך הדלת, הגוף הסלולארי שלכם יתחיל להשתנות ולזוז. רוצים לרפא את עצמכם? האם הגיע הזמן? לכו אל הדלת. כי אנו רוצים שתישארו. אך לא שתישארו במצוקה וייסורים. האנרגיה הישנה הזו כבר אינה משתפת פעולה עם התודעה שלכם. האם הבנתם זאת כבר? וזו הסיבה שחלק מהדברים שקורים לכם – קורים לכם. אינכם אמורים להישאר באנרגיה הזו כפי שאתם. הגיע הזמן לחיות בתדר גבוה יותר. לכו אל הדלת. אז מה יש לארוחת ערב?

אני (קריון) מאוהב באנושות על מה שאתם עומדים לעשות...אני מאוהב בכם. אני מכיר אתכם. וכך הוא הדבר.

Translation – Racheli Ganon (Planetary Service)


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb