קריון מוונקובר - איפה אלוהים


קריון מוונקובר - איפה אלוהים

קריון החדש מוונקובר – ספטמבר 2015

תרגום תמלול ועריכה – רחלי גנון ©

איפה אלוהים?

ברכות. אני קריון מהשירות המגנטי. אלו הדקות בהן שותפי זז הצידה. יהיו כאלו שיקשיבו לזה ושוב, כפי שאמרתי קודם, יכול להצטבר תסכול בהבנת תהליך שעשוי להיות כל כך מיידי. באנרגיה הישנה יותר, בכדי להתכונן לתקשור, היה צורך בהרבה הכנות. וזה לקח זמן, היה תהליך, הייתה פרוצדורה, הייתה אינטגרציה. אך מה שאתם רואים היום הוא שונה. ישנם מרפאים בחדר הזה וגם מרפאים המקשיבים לזה ויודעים על מה אני מדבר. כי באנרגיה הישנה פעלתם בדרך אחת וכיום אתם פועלים בדרך שונה לגמרי.

בעבר, ייתכן והיו הרבה הכנות לפני שהתקרבתם לאדם, בכל דרך, באנרגיה הפנימית, בין אם נגעתם בו או שלא, וכעת זה השתנה. באנרגיה הישנה הייתם עסוקים אולי בלהגן על עצמכם....כל זה כבר לא קיים. באנרגיה החדשה, אתם המרפאים מכינים אותם באהבה. אתם מבקשים מהם רשות ליצירת ריפוי מיידי. אתם מתמזגים איתם באופן שלא עשיתם קודם. ועל זה אני רוצה לשוחח היום.

אני רוצה להבהיר אי-הבנה. ושוב, כפי שעשיתי בעבר, אי-הבנה אודות היכן אלוהים נמצא....ישנה דעה אנושית קדומה כי ישנה מערכת יחסים לינארית, מחולקת וייחודית בינינו לבין האל. כשאתם מדברים למישהו, הוא שקט. והוא מקשיב לכם. ואז אתם הופכים שקטים והוא משיב לכם חזרה. זו התקשורת הכי לינארית שיש. ועדיין...אלו הם חייכם. וזה הולם מבחינה חברתית. אתם לא מדברים יחד. אחד מקשיב ואחד מדבר (לא בארצנו....) האם זה יכול יותר בסיסי או אנושי מזה? האם יכול להיות עוד משהו הגיוני בשיחה? ומה אתם עושים עם התבנית הזו? התשובה היא כי אתם מייחסים אותה לרוח. אתם מדברים, הרוח מקשיבה. אתם שקטים, ומקווים לשמוע משהו חזרה, למרות שאתם עשויים לא לשמוע דבר....אך לא רק זה.

בגלל האילוף החברתי שלכם והתרבות שלכם, נאמר לכם היכן אלוהים נמצא והיכן אתם. אתם כאן ואלוהים שם....כעת אתם נמצאים בשתי קופסאות והקופסה שלכם צריכה לדבר לקופסה אחרת....אז כעת קיימות שתי מציאויות. אחת היא עוצמתית והיא הבריאה ואחת קטנה וזו אתם. ועתה אתם תוהים אם אלוהים בכלל מקשיב. דרך התקופות והעידנים הצקתם לעצמכם בכל כך הרבה צורות ודרכים, עוד לפני שאלוהים היה כאן. ואז באו החוקים. "עליכם לעשות את זה וגם את זה וגם את זה". אז אתם הולכים לדבר עם מישהו אחר (מישהו שמבין, אולי מתקשר דגול) כאילו אלוהים לא שומע כשאתם מדברים למישהו אחר, ולאדם האחר הזה יש את קופסת האלוהים שלו...וזה הכל אודות מידור וחלוקה. זה הכל אודות חלקים אינדיבידואליים ומה שאני רוצה לאמר לכם היום הוא....כי זה לא אלוהים! זו לא הרוח! זה לא המקור היצירתי! זה רק המושג, הרעיון, התפיסה האנושית אודות אלוהים.

ברצוני לאמר לכם את הדברים כפי שהם. שוב, ברצוני לחשוף דעה נדיבה ומשוחדת. זהו מסר של אהבה. רק אהבה. והנה זה בא: אני קריון. אני מייצג את המקור היצירתי. מעולם לא הייתי אנושי. אני יכול לספר לכם הכל אודות המקור היצירתי ואיך זה מרגיש עבורכם. כי אתם חלק ממני. כמה פעמים על הפלנטה הזו, נאלצו המאסטרים לאמר לכם כי יש לכם פיסה של הבורא בפנים? איזו משמעות יש לזה בעיניכם ומה אתם חושבים על זה? ואיפה זה? זה בכל חתיכה בודדת בכל תא בודד שיש לכם. אנו אתכם כל הזמן. כל הזמן. כל הזמן. אנו אתכם כשאתם ישנים, אנו ממתינים עד שהחלק שבכם שישן יאפשר את ההורדות ואת שאר הדברים שביקשתם ושוחחתם עליהם היום.

אנו הם אלו המעירים אתכם בשלוש לפנות בוקר, ואתם כועסים. "למה קמתי בשלוש לפנות בוקר?" כועסים, על העובדה שיש נוכחות מלאכית בחדר, שאוהבת אתכם מספיק בכדי להעיר אתכם ולאמר לכם שהיא אוהבת אתכם. האם אי-פעם חשבתם על זה? בפעם הבאה שעיניכם נפתחות בשלוש בבוקר, אני מבקש שתעשו משהו שונה. אני מבקש שתרימו את ידכם במיטה ותאמרו – "תודה אלוהים! על זה שאתה אוהב אותי מספיק בכדי להעיר אותי". אנו אתכם כל הזמן.

כשמתרחשת סיטואציה בחייכם, אם ישנה בעיית בריאות, או בעיות במערכות יחסים, אם יש לכם מקומות שעליכם להיות בהם, כל מיני דברים.....נחשו מי נמצא אתכם? אנו יודעים הכל אודות זה! אנו לא בחושך! אנו לא בחדר השני, אנו לא בתוך קופסה! אנו אתכם. כל הזמן. אך בגלל הדעות הקדומות שיש לכם, ראו מה אתם עושים!

אתן לכם מטפורה. אמהות, הנה באים הילדים שלכם, והילדים שלכם רוצים לדבר אתכם, אז הדבר הראשון שהם עושים הוא לכרוע ברך ולהביט מערבה....ורק אז הם מוכנים לדבר אתכם. "אמא יקרה, תודה שאת כאן, אני ממש רעב. היכן שהוא בחסדך כי רב, אני מקווה שתהיה ארוחה בעתיד שלי....אני לא יודע אם את מקשיבה לי או לא". כעת, את, אמא שלו ואת עומדת ממש לידו....ואומרת: "סליחה, שמעתי את המסר. אני מבשלת ואני בחדר השני. האם אינך יכול להריח זאת?" ואז הילדים עושים זאת שוב: "אמא יקירה, אינני יודע אם שמעתי אותי, אני מעט רעב". הפעם הם מחליטים לשפר את עצמם ופונים מערבה, כי אין לדעת מה יעבוד. לעולם אין לדעת.

אני מבקש לאמר לכם ממש עכשיו. כך בדיוק אנו מרגישים. אנו המשפחה שלכם, המקור היצירתי הוא המשפחה שלכם, אלוהים הוא המשפחה שלכם, האם אתם יודעים מה קורה כשאינכם כאן? האם אתם מבינים כי אנושיות היא דבר זמני? האם אתם מבינים כי פיסת הבורא שהוא אתם, שתמיד הייתם, כי אין התחלה ואין סוף. אתם חלק מהבריאה של כל הדברים. זה נתון. כשאתם מודטים, כל דבר קטן שאתם אומרים, הוא ידוע עוד לפני שאתם אומרים אותו. מדוע אתם בכלל מבקשים דברים כשאנו ממש אתכם כאן? האם אי-פעם חשבתם על זה? "אלוהים היקר, תודה שאתה מקשיב"...כך אתם עשויים לאמר..."לעולם לא תאמין מה סאלי אמרה לי היום...יש סיטואציה בחיי. בוא ואספר לך הכל אודותיה"....חחח..ואז אתם עושים משהו שאנו קוראים לו – "רשימת כביסה" המפרטת את כל הסיטואציה שלכם....

והמלאכים הם סבלניים. והם מקשיבים בגלל שהם אוהבים אתכם. אך אנו היינו שם. אנו שם כל הזמן. כל הזמן. ישנה נדיבות משוחדת בחייכם וזהו המקור היצירתי. ואם אתם תפתחו את הדלת, האור ייכנס. נקודה. בגלל האימון וההכשרה שלכם בקופסה שהיא רוחנית, נאמר לכם משהו. שאם תעשו משהו שגוי, דברים לא יעבדו. אז אמא, את מבשלת את הארוחה, הילד שלך ירד על ברכיו ועכשיו הוא פונה לכיוון צפון. חחחח...כי הוא הגיע למסקנה שלפנות לדרום זה לא עובד....הרי זה ברור....כי הוא עדיין לא קיבל את הארוחה שלו....אז כעת הוא פונה לכיוון אחר בתקווה שזה יעבוד. כי נאמר לו במשך עידנים שאם הוא יפנה לכיוון הלא נכון – אמא לא תשמע אותו. כמה טפשי זה? כמה טפשי זה?

אינכם יכולים לעשות משהו מוטעה כשאתם מדברים עם משפחה, שהיא תמיד אתכם, שהיא תמיד מקשיבה, שהיא תמיד שם. ייתכן ולא תקבלו תשובה בצורה לינארית כפי שאתם רוצים, אך הארוחה מתבשלת. האם אינכם יכולים להריח אותה? הנדיבות נמצאת שם. אינכם יכולים לעשות טעות. אינכם יכולים ללכת למקום שהוא טעות, אינכם יכולים לבודד את עצמכם מאלוהים, מהמשפחה. נסו זאת! כנסו לארון. אנו שם. כבו את האור. אנו שם. עשו משהו בלתי הולם. אנו שם. קללו אותנו! אנו שם. עם אהבה. אינכם יכולים להיפטר מאיתנו. אנו משוחדים בנדיבות, בכל מה שקשור אליכם.

אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על חלק מהדברים שאתם תמיד חושבים עליהם. "אולי אני עושה זאת לא נכון". לא אכפת לנו כיצד אתם עושים זאת. כשהילד שלכם מביט בכם לתוך עיניכם ואומר: "אמא, אבא, תודה לכם, אני אוהב אתכם". האם הם יכולים לעשות זאת בצורה שגויה? האם יש איזושהי דרך בה הם יכולים לעשות זאת לא נכון? והתשובה היא – לא! לא! הם יכולים להביע את אהבתם דרך הטלפון, המחשב, הנייד, או בכתב....זה בכלל לא משנה. כי לבכם יימס כשתשמעו זאת. אתם לא תבטלו את זה רק מפני שהם אייתו מילה לא נכון....אהה....האם אתם שומעים את מה שאני אומר?

זהו מסר של אהבה מהמקור היצירתי. נשמות עתיקות, אנו זקוקים לכם בכדי שתהיו חלק מהמשפחה שלנו. איננו זקוקים לכם בכדי שתהיו אינטלקטואלים, או כדי שתמתחו ביקורת עם עשיתם דברים נכון או לא נכון, או עמדתם בצד שמאל או ימין או פניתם לצפון או לדרום, או השתחוויתם או שלא...אנו רק רוצים שתירגעו. ודעו כי התקשורת הזו היא תמיד פתוחה. תמיד פתוחה. אם אינכם מקבלים תשובה, אם אינכם מרגישים משהו, האם אתם אמיצים מספיק, חכמים מספיק בכדי להבין שזה לא תמיד הכרחי עבורכם לקבל תשובה או להרגיש משהו בכדי לדעת שאנו שם? האם יש מספיק אלגנטיות בחכמה שלכם עם המשפחה שלכם, בכדי להזיז הצידה את התחושות הללו, ולהכיר בזאת כי אתם תמיד נשמעים? תמיד נשמעים.

והמסר הזה הוא לכולם. זו מערכת היחסים שיש לנו אתכם. תמיד מופעלת. לא לינארית. כשאתם מדברים אלינו, אנו מדברים אליכם באותו הזמן. זה לא לינארי. אנו לא מחכים שתסיימו לדבר. אנו מדברים אליכם בעודכם מדברים אלינו. אתם כאן מאזינים לתקשור ממש עכשיו. האם אתם מודעים לכך שאנו מקשיבים לכם? אנו יודעים מי מדבר אלינו. אפילו כאן בחדר הזה...אתם מבינים, איננו לינאריים. אנו יכולים לדבר אחורה וקדימה, אנו יכולים גם לחבק אחד את השני באותו הזמן....זה המסר. הוא קל. הוא פשוט.

צאו מהקופסה שלכם! הגיע הזמן. באמת הגיע הזמן. הפסיקו לנתח ופשוט היו. אם תצאו מהפחד או מהסקרנות האינטלקטואלית של דברים מסוימים ופשוט תתנו להם לקרות, כי אתם סומכים על הנדיבות של הרוח שהיא תמיד אתכם, אם תוכלו לעשות זאת, זה יפרק הרבה מאד דברים שהם חסמים בדרך שלכם. אם ברצונכם לדעת מה הם החסמים בדרך האישית שלכם, נסו להפסיק לעשות אנליזה מוגזמת או תעבירו ביקורת על כל מה שאלוהים עושה אתכם. כי זה עוצר אתכם. כי כעת אתם מחליטים ואתם אחראים למה שאלוהים רוצה עבורכם. כן, ישנו צעיף בינינו, ואכן התקשורת היא קשוחה כי איננו מדברים בדרך לינארית אליכם אישית. אך כל כך קל לעבור דרך הצעיף באמצעות אהבה. הבנת האלגנטיות של החוכמה ושל הנדיבות שניתן ניתן לעצור אותה, והיא כולה עבורכם.

נדיבות נצחית, ובלתי ניתנת לעצירה עבורכם. כן. נדיבות נצחית ובלתי ניתנת לעצירה עבורכם. ללא קשר באיזו סיטואציה אתם נמצאים ממש בשנייה הזו. אלוהים יודע על כך. הוא כאן ועובד על הפזל הזה אתכם. אם מעולם לא עשיתם מדיטציה, אם כל מה שעשיתם היה לדמות את זרועותיכם נכרכות מסביב למקור היצירתי, גם אם זה כל מה שעשיתם, זה כל מה שיהיה הכרחי. איננו צריכים לשמוע מכם, כי אנו אתכם כל הזמן. אוחזים בידכם. זה כל מה שאנו זקוקים לו. "אז אתה מתכוון שאיננו צריכים לעשות את זה, או את ההוא, או לפנות לכיוון הזה או למדוט במשך זמן מסוים או לאמר דברים מסוימים..." אכן. אינכם צריכים לעשות את כל זה. לא כתקשורת עם הרוח. אינכם צריכים!

אך...אם אתם רוצים לאמר דברים, במיוחד כאלו הקשורים למילות אהבה, אתם תרגישו משהו. תרגישו בבטן התחתונה שהיה לכם האומץ להרים את ידיכם ולאמר – "רוח יקרה, אני מרגישה נורא; אך אני אוהבת אותך בכל מקרה....." אתם תחושו עקצוצים בכל הגוף; של הרוח החוגגת את האומץ שיש לכם להיות בצרות וגם להיות מאוהבים באותו הזמן.

כעת הבינו....זו נשמה עתיקה!! וזהו המסר להיום. היו שקטים ודעו כי אתם אלוהים. וכך הוא הדבר.

ובנימה אישית,

באהבת האינסוף ממני אליכם,

רחלי

Racheli Ganon – Master-Healer @ Channel of Divine Source


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb