אבא שלי


אבא שלי

אבא שלי,

כשהגיעה העת, הלכת כבר הלאה, ואני הייתי שם אתך......

מן הים חייכת ועלית מעלה מעלה

ריחו של המלח הנודף מן הגלים

המיית היתמות הבוקעת מן הצדפים

החזירו אותי מן הים בלעדייך.........

רחוק הלכת לי, אבא, רחוק מידי,

וכבר אין כאן מי שישמור עלי....

ליבי המחובר אליך בלב

מחסיר פעימה אחר פעימה בכאב

כי אחד היה לבנו.

מי ירגיש אותי כמוך עד תום?

וידע מי אני באמת?

מי ישמח לבואי כמו ילד?

בפנים מאירות בהערצה ובחום?

מי יאהב אותי בשלמות, ללא תנאים?

וידבר אלי במבט, בחיוך, בקריצה,

שהם מעבר לכל המילים?

כעת אני שטה לי בין שמיים ובין ים

ולומדת להיות יתומה, כמו כולם

כשהגעגועים עזים עוצמת אני את עיני

וחוזרת בזמן......לחוף הנפלא אי-שם

נזכרת בכחול של עינייך האהובות,

ופתאום אתה שוב בכל מקום

ויודעת, אתה איתי כל הזמן

שומר ומביט אלי,

מכחול השמיים ומהכחול של הים.

היית לי אב וחבר וגם ילד, אהוב כל כך על הבריות

באהבת החיים שבך וביכולת ליהנות

תודה על הזכות הזאת להיות בתך,

מבכה אותך בכל שנייה, בכל דקה,

וגם מודה, מברכת וחוגגת את עצם היותך.

תנוח בשלום, אבא שלנו, כל כך אהוב שהנך.


פרסומים נבחרים
פרסומים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
No tags yet.
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb