• מסר מסנט. ג'רמיין

עדכון אנרגטי אודות הפחד


עדכון אנרגטי – סנט. ג'רמיין – אוגוסט 2016 – דרך רבקה דואסון

ברכות לכם. ובכן, אתם עדיין כאן. ואתם חושבים כי אינכם צריכים להיות כאן. האם תוכלו להבין שזהו רק הפחד בכם שאינו רוצה להיות? האם אתם יודעים מדוע הפחד אינו רוצה להיות כאן יותר? כי הוא יודע כי הוא יודע כי זמנו הגיע לסיום. האם אתם מבינים? זהו הפחד שאינו רוצה להיות כאן, ולא אתם. אתם כמי שאתם באמת, עם אורכם והמופלאות שלכם, מעוגנים אל תוך האדמה אפילו יותר לעומק בזמן הזה.

מהי משמעותה של מופלאות? לעגן את האנרגיה האותנטית שלכם עמוק יותר באדמה בעת הזו. זה הפחד שרוצה לעזוב. הפחד עולה מכם ומעלה בכם תחושות כי כבר אינו נח בגבולות של התבנית הסלולרית. הוא בעצם עולה מעלה אל תוך החוויה של ההווה שלכם. בואו נהיה בהירים אודות אינטנסיביות הכאב, ההדחקה, ההגבלה וחוסר התקווה בעת הזו, כי כל ההיסטוריה שאוחסנה בבלו-פרינט משתחררת אל הכאן ועכשיו. היא משתחררת אל תוך הרגע הזה. מה שאתם חווים היום, הוא עידנים של פחד מצטבר, אך אין צורך לברוח ממנו, כי זה הפחד עצמו שבורח. עליכם רק לשנות את התפיסה שלכם מסביב לזה, כי אתם כבר מעוגנים בצורה איתנה לפלנטה וזה הפחד החווה התרוממות....

הפחד אינו מוטמע, הוא זז החוצה. ולכן זה לא קל עבורכם להאמין שהכוח נמצא שם בפלנטה, שכוחן של ישויות האור נמצאות עם הפלנטה. זה מאתגר עבורכם להאמין, כי למרות שהאנרגיה שלכם מעוגנת בחוזקה לליבת הפלנטה כעת, על פני השטח אתם חווים את עלייתו של הפחד. אינכם רואים מה קורה מתחתיכם. אתם יכולים לראות רק את מה שמתרחש ועולה על פני השטח, וזו החוויה הפיזית שלכם. הגוף הפיזי שלכם הוא בממשק עם החיים על הפלטה, וכך גופכם אומר – "ישנו פחד בכל מקום, אני יכול/ה לראות את זה, אני יכול/ה לחוש בזה, אני יכול/ה להריח את זה, אני יכול/ה לשמוע את זה".

אך זה רק על פני השטח של הפלנטה, וזה מה שמתרחש בחוויה שלכם כאן, האספקט שלכם כישות אור הוא באמצע תהליך התעלות מהפחד. וזהו רק חלק קטן מכל מה שקורה כאן על הפלנטה. זה אמנם הדבר הקולני ביותר והנגיש ביותר מבחינה פיזית ורגשית, אך זה עדיין רק על פני השטח. ישנה באר של שלווה ויציבות שממנה מתרחשים דברים בצורה עמוק הרבה יותר. חייבת להיות יציבות שכזו כדי לפקוד על החושך לעלות. הפחד יישב בתבניות שלנו עד שאנרגיית הליבה של הפלנטה תופעל, וכעת כשהיא הופעלה, הפחד חייב לעזוב.

שקעו חזרה לתוך הפלנטה. האינסטינקט הטבעי הוא לרדת ממנה ולעזוב, אך אז פשוט תלכו למקום אליו הולך כל הפחד. אז אם הפחד עולה על פני השטח, אינכם רוצים ללכת איתו, אתם רוצים לעגן את עצמכם עמוק אפילו יותר. ישנם כל כך הרבה ישויות העוזבות את הפלנטה בזמן הזה, כי הן חשות בעליית הפחד והם רוצים לעזוב. הם הולכים עם הפחד, כי הפחד עוזב והם עוזבים איתו, במקום להבין כי הפחד עוזב כדי שהם יוכלו להתקרקע פנימה אל תוך האדמה אפילו עמוק יותר כעת.

אז אנו הולכים לבקש מכם, בעצם להרגיש דרך גופכם. אתם ישויות אור המחוברות אל הליבה של הפלנטה. פני השטח שלכם הוא הוריקן של פחד, אך מה שאינכם רוצים לעשות הוא לעזוב את קרן האור שלכם וללכת עם הפחד. מה שאתם רוצים לעשות הוא לשמר ולייצב את הפלנטה. אתם יציבם, זו ההיסטוריה של המין האנושי שאינה יציבה. מערכות האמונה עורערו, המבנים הוחלשו, אך אין דבר בכם ובתמצית של מי שאתם שהפך להיות מושפע, מעורער או מוחלש, בשום צורה.

אתם חווים כיצד זה מרגיש כשישו פינוי מסיבי. ישנה פאניקה וכאוס. אתם חווים כיצד זה קורה, כאשר ההיסטוריה שלא נדרשת יותר מדממת כעת אל תוך הרגע הזה. הדבר שאינכם עדים לו, אך חווים אותו באופן שווה, הוא ישויות לגיונות האור שהן על הפלנטה בעת הזו ועוזרים בכל התהליך הזה.

אז בואו נהיה מאד ברורים ובהירים כי בעוד עידנים של תבניות פחד, רדיפה, דיכוי אינן נדרשות יותר, הן "מדממות" ומשתחררות מההטבעות הגנטיות אל תוך הרגע הזה. (עלינו לזכור כי הדרך היחידה שהם יכולים להיפתר היא ברגע הזה. אינם יכולים להיפתר בעבר או בעתיד שהם ליניאריים, אלא רק כאן ועכשיו). ואף הגוף פיזי זקוקות לעזרה להתייצב חזרה אל תוך העיצוב המקורי. כך שיש לכם ליגיונות של ישויות אור המציפות את הפלנטה בעת הזו כדי לשבת בתוך השדה שלכם יחד אתכם, כדי לשמור אל גופכם מעוגן וכדי לעזור לכם להישאר כאן ביציבות ואיזון.

התגבורת הגיעה

תוכלו להרגיש זאת ולהיות בהודיה גדולה ובחסד שזה עוזר לכם לשמר את העיגון שלכם, עוזר לגוף הפיזי להישאר כאן. אתם יודעים כי הגוף הפיזי הוא דחוס, כך שאדם הרוצה לעזוב את הגוף, רוצה ללכת איתו. וזה אודות – "לא – אני נשאר/ת כאן ומשחרר/ת את זה". זה כמו תמונה של בלון הליום על חוט, בו הילד שאוחז היטב בחוט אינו רוצה לאפשר לבלון ללכת, ובתהליך הזה הוא כמעט מורם מעל האדמה בעקבות הבלון, כשתפקידו בעצם להתקרקע, להישאר, ולתת לבלון לעוף.

כך שכל דבר שאתם חווים כעת במונחים של התפיסה האישית שלכם והיגון האישי, זהו רק תהליך "דימום" או שחרור של הפחדים ההם של רדיפה, דיכוי וצער שבאים אל תך הרגע ההווה הזה.

זהו אינו הפחד שלכם. התפקיד שלכם הוא לייצר אור ולהביע ממנו, כדי שלא יהיה לכם זמן לפחד לעשות זאת. האם אתם מבינים את מה שאנו אומרים לכם? זו העת בה הפלנטה זקוקה לעיגון יתר וליותר אנשים היוצרים מתוך האור. הפחד עדיין מכתיב לכם, אם הוא גורם לכם להפסיק את מה שאתם עושים מתוך מקור אורכם, בגלל הפחד העולה בכם.

למען האמת, האור הוא הדבר היחידי שתוכלו לעבוד איתו, כי אינכם יכולים לעבוד עם פחד. פחד רק סוחף אתכם הלאה. מה שחשוב כאן להבין הוא כי אתם אינכם הופכים את הפחד לאישי. אינם מתחילים לאמר שכל זה הוא בגלל א,ב,ג,ד או – 1,2,3. קיים פחד. האם הוא עומד לעצור אתכם ממה שבאתם הנה לעשות? לא, הוא לא יכול לעצור אתכם. עצירה מתרחשת רק כאשר משחק האסוציאציות נכנס לחייכם ואז אתם הופכים את הפחד לפחד שלכם. ואתם אומרים – "יש בי פחד שצריך להיפתר". ולא, אין לכם. אתם ישויות אור. אין בכם כל פחד. גופכם חווה זאת בגלל ההטבעות שמשתחררות, אך הפחד אינו מי שאתם. ועד שתתרצו, ישנם רבים בפלנטה המאמינים בתפיסה הזו עבורכם, בעת הזו.

מה שאנו מעגנים הוא ההבנה כי הפחד עולה והאור הוא בעצם מקובע ומוטמע. העלייה מתרחשת כדי לאפשר שינוי, והעלייה מתרחשת כי כבר לא מתאפשר לפחד להתעגן אל תוך הפלנטה. הוא משתחרר. וזה בכל מקום כעת. רואים זאת בכל מקום כי זה כבר לא מתחבא בהטבעות של התת-מודע. הוא בכל מקום בחוויה המודעת שלכם כי זה כבר לא חלק מהתכנות של התת-מודע. אז מה נשאר בתכנות התת-מודע כעת? חלל ריק. פוטנציאל. התרחבות חסרת גבולות.

אתם עשויים לחוות חוסר איזון או יציבות אך זה אינו מגיע מכם, זה מהפחד המתערער ונחלש. הפלנטה רוצה להחליש את הפחד, היא אינה רוצה שהוא יישאר יציב בתוך ההטבעות של האנושות. כך שבאמת אין צורך להציל את הפלנטה. היא מנהלת היטב את המערכת האנרגטית שלה, מנטרלת וערערת את הפחד. זה כמו ספוג בים המשחרר את כל התאים שלו. הפלנטה עושה בדיוק את מה שעליה לעשות בעת הזו.

הפלנטה אינה זקוקה להצלה. רק התפיסה, נקודת המבט האנושית זקוקה להצלה. אז, היכן המשבר כעת? אין

משבר. אתם חווים את עלייתו של הפחד כי הפלנטה משחררת אותו מתוך הבלו-פריט (ההטבעות) שלה.

האין זה נפלא? מי ייתן ותיהנו מהכאוס, שהשלום והשלווה יהיו אתכם.

תרגום ועריכה – רחלי גנון


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb