• Racheli Ganon

יומן מסע מקסיקו - פרק 2


סיפורם של בני המאיה / הטיול לקובה - 12.12

המקסיקנים יודעים לחיות. קופצים מפיאסטה לסיאסטה. מודעים לחלוטין לחיים מתוך שמחה. ישנים סיאסטת צהריים ויוצאים לחגוג בפיאסטה כל ערב.הגענו למקדש הגדול ביותר שנבנה על ידי המאיה באיזור. גובהו 42 מטרים, 117 מדרגות, בתוך ג'ונגל פתוח שבו 15,000 בריכות מים חיים בכל יוקטן. קובה היא העיר הגדולה ביותר בחצי האי יוקטן. מעל 6,000 בניינים.

קשה לתאר כי לפני אלפי שנים היו יותר מקדשים מאשר פירמידות. בני המאיה העלו לעולה כל יום, הקדישו את הטוב ביותר לאלים. נשמותיהם של אלפי בני המאיה נחות בצ'יצ'ן איצה לאחר להעלו אותם לעולה. נהגו להקריב את הבכור בכל משפחה. בנים – בגיל שלושה עד חמישה חודשים, בנות – ברגע שהפכו לנשים מגיל אחת עשרה עד שלוש עשרה.צבעי המקדש באותם זמנים מבפנים: בתקרה – כחול כמו השמיים, בצפון – לבן, בדרום – צהוב, במזרח – אדום, במערב – שחור, ברצפה – לבן.

תהליך הקרבת הקורבנות (לבעלי לב חזק)

הקורבנות, שהיו בדרך כלל בנות בכורות בגילאי 11 עד 13, ברגע שהפכו לנשים, היו כשירות. הן ידעו כי זהו יעודן. מגיל צעיר הכינו אותם והסבירו להם, שהן הולכות חזרה לאלים, שהדם שלהן חוזר לאדמה, שבזכותן גשם ירד בעיתו והיבולים יהיו יבולים טובים.....ושהם יזכו לעוד הרבה מחזורי חיים.

בתהליך עצמו, השתמשו בסכין שגולפה מאבן האובסידיאן (הסבר על האבן בתחתית הכתבה). האישה, הקורבן, עמדה על רגליה במשך כל הטכס. אחראי המקדש היה חותך ופותח פתח מתחת לצלעות שלה, ובהכניסו את ידו לכיס שנוצר, תולש ומוציא את הלב שלה ממקומו, מרים אותו גבוה ומראה לה אותו, ואוכל אותו, ממש מולה. לב מחוץ לגוף פועם במשך 14 שניות. כך שבפירוש היא זכתה לחזות במותה ובכל התהליך שקדם לו. לא פשוט כלל. כמובן שטכסים מסוג זה כבר לא נעשים. זה חלק מההיסטוריה שהם אינם גאים בו כיום והם מספרים את הסיפורים הללו רק כאשר מדובבים אותם.

בני המאייה הם מאד נקיים. הם נוהגים להתקלח ולקלח את ילדיהם לפחות חמש פעמים ביום, בכל מקורות המים החיים שעומדים לרשותם. המנהג שנשמר עד היום הוא שהם מקפידים להוציא מהקברים את השלדים של היקרים להם, לנקות ולהחזיר, והם חוזרים על הפעולה הזו מידי שנה.בטיול שלנו לצ'יצ'ן איצה (שנקרא בחיבה גם צ'יקן פיצה), ביקרנו באחד המקדשים בו היו מקריבים את הקורבנות האלה. מבחינה אנרגטית, לא חווינו שם תחושות קשות, נשמות הקורבנות אמנם בחרו להישאר שם, אך הכול הרמוני עם הטבע שעוטף. לא היתה שם אף לא נשמה כלואה אחת שזעקה לעזרה. ההשלמה עם היעוד היתה טוטאלית. רק המנטאליות שונה והפוכה מאיתנו. אצלם, דווקא את הזוכה במשחקים הקריבו לאלים ולא את המפסיד. זה היה הפרס.

המאכל האהוב על בני המאיה – איגואנה טריה, מלאה בגבינת פילדלפיה, וגם מרק קופים...וכל ארוחה כוללת בתוכה גם סלסה. הם שותים המון טקילה ומרגריטות.כיום חיים ביוקטן כשני מיליון אנשי מאיה טהורים. הם מתחתנים מוקדם. במקסיקו יש 80% עניים, 15% במעמד ביניים ו-5% עשירים.היער ידידותי וגם החיות שבו – יגואר, נחשים, תולעים, ציפורים...

קנקון – נוסדה ב-1974, בת 43 שנה, חצי מיליון תושבים....ולחשוב שלפני-כן הכול היה כאן ג'ונגל...

של בני המאיה / טיול לוואיאדוליט – מקסיקו האמיתית

בכל האזור היו דינוזאורים, לפני 65 מיליון שנה. בג'ונגל היו חיות רבות ומגוונות, קרוקודילים באורך 3 מטרים, ובעיקר אנשים....אנשי המאיה, 3 מיליון במספר, עדיין חיים בג'ונגל במשך מאות בשנים. הם נמוכים, בעלי אף נשר וכתם לידה בעצם הזנב. הם התיישבו בחבל ארץ זה כי מצאו חקלאות.

היומן המפואר שהם יצרו הוא תוצאה של התבוננות, במשך תקופות חיים ארוכות, על מצגי השמיים ואורחותיהם, בחושך מוחלט. הרי חיו ללא חשמל וללא מים זורמים. ומה קורה לכוכבים בשמיים בחושך מוחלט? הם הופכים להיות תלת מימדיים......הם עקבו אחר הכוכבים, ומצאו מעגלים, וכשמתחו קו ממרכז המעגל, יצרו את הפירמידה.....מצאו פלנטות כמו ונוס, הירח, ואת מחזורי השנה עיגנו באבן. הם מדדו את תזוזת הכוכבים ובנו מערכים שלמים על פיהם.הם החלו לספור מחזורי חיים, כשכל מחזור הוא בן 5,125 שנים. מתחילת הזמנים ועד 2012.בעצם, משנת 13 לאוגוסט שנת 3114 לפני הספירה, ועד האבן האחרונה שנמצאה ועליה התאריך – 21.12.2012 .

אך בני המאייה מעולם לא דיברו על סופו של העולם. הם דיברו על התיישרות, מחזור חיים חדש, התחדשות. את הקונספט שהעולם עומד להסתיים, האנושות המציאה, בגוף הפחד הקולקטיבי שלה ובעזרתם של מפיקים הוליוודים, שליטים, דיקטאטורים ומנהיגי האנרגיה הישנה.

בני המאייה מדדו וחזו את התקופה החדשה שהחלה. הם היו אינטליגנטיים בצורה יוצאת דופן והנחילו לעולם ידע רב. הם ידעו שלא תהיה מלחמת עולם שלישית. אנו סופרים עד 10, המאייה ספרו עד 20. יודעים למה? כי לא היו להם נעליים. הם מעולם לא בנו לעצמם כלי נשק. השתמשו במתכות שלהם רק לתכשיטים. ידעו לנצל את אנרגיית הקריסטלים כבר לפני אלפי שנים. הם חיים לפחות עד גיל 100, כי הם יודעים לנהל את האנרגיה שלהם בדרך אחרת, ולא רק כדי לשחק "קנדי קראש" (זו דרכם של המקסיקנים לצחוק עלינו).

הידעתם כי בכל מקסיקו מחלת הסרטן אינה קיימת? הכול בזכות ריבוי עצי האנונה שלהם. מיץ אנונה הוא חלק מהתזונה היומית שלהם, בכל וריאציה אפשרית. וגם המדענים מודעים לנוגדני הסרטן שבו. הם עדיין מנהלים אורח חיים טבעי ולא מתועש וחוסכים מעצמם לעת עתה את "המחלות המודרניות" שלנו.

מערת סנוטה גואדה לופה

מעבר לכך שזו מערה מדהימה ביופייה, זה כל כך מרגש לראות טבע בתול ושמור בצורה כזו. ירדנו במדרגות אינסופיות, עוד ועוד ואז נגלה המחזה ...במבט למעלה התגלתה בפנינו מערת נטיפים עוצרת נשימה, ומלמטה, בריכה קסומה בצבע טורקיז שלא ניתן היה לעמוד בפניה. נכנסנו עם הבגדים, והמים? כל כך הרבה נקיים וטהורים ממה שניתן לתאר. מהסוג שמנקה ומקרצף את הנשמה. טבלנו, שחינו, צפנו וחווינו את כל היופי הזה מכל הזוויות. זה כמובן היה די בתחילת הטיול, כך שהיינו רטובים עד לשד עצמותינו רוב היום, וכסוף סוף התייבשנו – מזג האוויר הטרופי הוריד עלינו עוד גשמי ברכה.....חזרנו רטובים אך מרוצים. (לא כולם קפצו למים. היו כאלה שהפחד שיתק אותם..... כמו בחיים....)

אבן האובסידיאן

נוצרה בטבע מעירוב של לבה חמה עם מינרלים. ממלאים אותה בכל 29 יום בירח מלא ואחר כך במים מלוחים. זו אבן שקיימת רק במקסיקו. משתמשים בה גם למסג', לאיזון הצ'אקרות, בעיקר צ'אקרת הבסיס, ויש בה תכונות מרפאות רבות.

צבעה- שחור. אך בהשתקפות של האור ניתן לראוות את הזהב שבתוכה. נוצרו הרבה סרטים בהם חיפשו את "עיר הזהב". ב-אל דוראדו, בעקבות האוצר האבוד ואחרים, ספינות רבות היו מגיעות לחופי מקסיקו בתקווה למצוא את כל הזהב הזה שהם ראו מן הים. אך כשהגיעו לחוף, מצאו המון אבנים שחורות. הם לא ידעו כי האובסידיאן, כאשר הוא מוצב מול קרני השמש – הוא הופך לזהב טהור. אשליה אמיתית.

רחלי גנון –

חיבור לאנרגיה החדשה בטיפול יחידני – 054-4739889


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb