• קריון מקוויי הוואי – 16.8 (תרגום ועריכה – רחלי

קריון קוואי הוואי - 16 באוגוסט 2015


קריון קוואי הוואי - 16 באוגוסט 2015

קריון מקוויי הוואי – 16.8 (תרגום ועריכה – רחלי גנון)

חלק ראשון

ברכות. כאן קריון מהשירות המגנטי. טוהר הרגש מועבר אליכם בתקשור הזה כרגע. כחלק ממערכת צמיחה, חלקכם באו לחוות את יופיו המופלא של המקום הזה, הדבר שאנו קוראים לו – למוריה. הרי אין דבר שקוראים לו מקרה ולא הגעתם הנה רק כדי לצלם תמונות יפות. סינכרוניות היא הדבר הבלתי צפוי שניתן לתכנן עליו. אתם ישובים כאן, שייכים כי עליכם להיות כאן. מה שתחוו תלוי ברמת האמונה שלכם ובפתיחות שלכם להבנה. ברוכים הבאים הביתה.

ברצוני לקחת אתכם לשנת 1958. נער צעיר הגיע הנה, זהו האדם בכיסא, המדבר..(לי קרול). אלו היו הימים הקדומים של הוואי, ממש לאחר המלחמה. הכל היה עדיין ורוד. הקטמרנים היו ורודים, המלונות היו ורודים, הכל היה ורוד...הימים הקדומים בהם הוואי עדיין לא הייתה מדינה אלא טריטוריה בארצות הברית. ומה שקרה לשותפי (לי) הדהים אותו להפליא במשך שנים רבות. הוא הגיע באוניה, צורת תחבורה שאינה פופולרית כיום. כך הוא זכה לראות את האיים המתקרבים בדרך שמעטים מאד זכו לראות. הם נראו באופק מוקדם בבוקר כשהאוניה הגיעה. וזה תפס אותו. אפילו אז. בעודו עומד על הסיפון הרוח החזקה הכתה בו בעודו בוהה סביבו. זה השפיע עליו. הוא היה עם אחותו שלמדה בבית הספר באיים באותו הזמן והוא (לי) בכה. תארו לעצמכם, ילד המנסה בכל כוחו להיות גבר בזמנים המוזרים ההם של ההתבגרות. והוא בכה, גם לאורכם ולרוחבם של האיים. הוא היה כאן בחופשה שהיית הזדמנות לכל החיים, להיות עם אחותו, חופשה שהוא חסך רבות עבורה, כאן בהוואי, והוא בכה. אחותו סיפרה לחברתה שהוא פשוט גדל כעת והרגישות שלו משתנה....אך זו כמובן לא הייתה הסיבה.

אנו (קריון) נתנו לו באותו הזמן את "הניצוץ הלמוריאני". בואו ואספר לכם עליו. הרשת הקריסטלית שהיא רשת אזוטרית בלתי נראית שאינה יכולה להימדד לעולם באופן מדעי, נקראת קריסטלית כי יש לה נטייה לאחסן ולזכור אירועים, אנרגיה ותדרים. כך שכל מה שקרה על הפלנטה מאוחסן באופן שאנשים רגילים יכולים לחוש בו כשדברים מהדהדים איתם. אם נכנסתם פעם לשדה קרב וחשתם במשהו...זו הרשת הקריסטלית. באותו רגע הרגשתם את המוות והצער של אנשים ההולכים אל מותם. במקרים אחרים אתם עשויים לחוש אופוריה, רגשות של שמחה ואושר, כי משהו נפלא קרה. ומה שקרה כאן היה יותר ממופלא. זו הייתה ההתחלה. המקום בו למדתם מהפליאדות את האמת, בו נלמדו חוקי האנושות ונלמדו גברים כגון חמלה ובסיס הרעיון של אור וחושך, בו הייתה לכם בחירה חופשית...תארו לעצמכם ללמוד את כל הדברים הללו כבני-אנוש בפעם הראשונה....

בלמוריה כל זה התרחש במשך יותר מאלף שנים. תקופה טהורה שהיא התחלת האקאשה מבחינתכם. הדבר הראשון, הזרע, הוא בכולכם. לכם אתם כאן. כעת, הניצוץ הלמוריאני הוא כמו זרע שנובט כשאתם נזכרים בו. וגם אם לא תיזכרו בו, הוא עדיין ישפיע עליכם. המסעות לאיי הוואי עבור שותפי (לי) קרו במשך שנים. כל כך הרבה אנשים באו לבקר ועברו לגור כאן....בגלל הניצוץ הלמוריאני. הם זוכרים כי הם התאהבו שם במשהו....בעצמם. בנשמה שלהם, באקאשה, בזמן בו למדו את הטוהר הטהור ביותר של הטהור. לא ניתן היה להפנות את הגב לכך...והם חזרו שוב ושוב. שותפי אינו סופר אך נספר לכם כי הוא היה כאן יותר מ-40 פעמים ובכל פעם שהוא מגיע, הניצוץ הלמוריאני נמצא כאן. כי הוא בתוכו. האם הוא אצלכם? האם תאפשרו לזה לקרות? אל תשאלו שאלות כמו כיצד ומתי ומה עליכם לעשות. רק חושו זאת ודעו. זו הסיבה שאתם נקראים נשמות עתיקות. כי ברגע שתחושו את הניצוץ, הוא יישאר אתכם לעולם. אתם תיוולדו איתו בפעם הבאה ותיקחו אותו הביתה. וזו לא תהיה רק חופשה עבורכם, אלא פתיחה שתוכננה מראש. אין מקריות. אתם כאן. חשבו על כך. הקשיבו למסרים מהעתיקים הנמסר עכשיו, כרגע, עבורכם. וכך הוא הדבר.

חלק שני

ברכות. כאן קריון מהשירות המגנטי. אני עומד מול קבוצת אנשים שהגיעו הנה בכוונה. אנו עומדים על למוריה. המאזינים אינם יכולים להקשיב לקול הגלים, לקולו של הים....כל כך קרוב. ואתם ישובים בשער, באזור מקודש. חלקכם חש את הרוחות בינות העצים. מה רבה ההיסטוריה כאן עד כי מה שתאם תופסים ולמדים אינו מה שקרה בלמוריה בפועל מבחינה היסטורית ומבחינת האדמה שאתם ישובים עליה. כי אתם ישובים על ראש ההר שמעטים יכלו לבקר בו, כי הוא היה כל כך קר. וכעת זהו קו החוף. ומי שאתם קוראים להם "העתיקים", היו בני/בנות הוואי. חושו כיצד המקום מלא באנרגיית ההתחלה. הניצוץ הלמוריאני נמצא כאן. הדרך האמיתית לחוש את מה שהתרחש הוא לקבל מסר מהעתיקים. ולכן קהונה קליי נמצאת כאן. היא הגשר החסר בין אלו העומדים בפני המקדש, חזרה אל ההתחלה. העתיקים זורמים דרכה. תראו כמה חמלה יש באינפורמציה העוברת דרכה והיא כל כך עכשווית ומבוססת על העבר.

בני אדם ממשיכים ללמוד ולהרגיש באותה הדרך. מלבד שכעת, באנרגיה החדשה זה שונה. הקשיבו לאוקיינוס. הוא באמת לא השתנה כל כך....זהו אותו קול שהלמוריאנים שמעו, כשהיו בבסיס ההר, נהנים מקו החוף כפי שאתם כעת. השמיים לא השתנו. השמש הזורחת ועולה לא השתנתה. רק החיבור שלכם לעתיקים דרך גאייה שאנו קוראים לו – שלושת ה-R.

Respect – כבוד – לכבד את מה שקרה כאן, בכל גיל, בכל זמן, כי הוא קדוש. לכל העתיקים, לכל אבות אבותיכם, אפילו ללמוריאנים. האזור הזה כולו ובמיוחד החלק הזה של הכדור היה קדוש ואנו מכבדים זאת. האם הייתם כאן?

Remembrance – היזכרות – שאלו את עצמכם, האם אתם מסוגלים לזכור ברמה מסוימת משהו שהוא שלכם כאן? שכחו מהעובדה שהאדמה הייתה שונה, הציביליזציה הייתה שונה. אתם על למוריה. האם אתם זוכרים את האדמה? האם היא מדברת אליכם? האם היא מנסה להגיע אליכם? שכחו את חיי היומיום, כל הבעיות שבאתם איתם, היזכרו באל שבפנים, ביולוגיות הזרע שהיא אתם....יופייה של הבריאה. האם אתם זוכרים שהייתם חלק מזה? היזכרות.

Realization – הכרה, מילה הטומנת בחובה הרבה דברים וגם את המילה – Real – אמיתי. האם זה אמיתי עבורכם? האם תוכלו להכיר בכך? לתפוס ולהבין? זו אינה רק חופשה או זמן שי כיף תחת השמש. האם זה אתם? הכרה! כמה אתם מסוגלים לזכור ולהבין ולכבד את כל מה שקורה היות אתכם?

מתוך הניצוץ הלמוריאני, אני מאתגר אתכם בשלושת ה-R. בעודכם עוצמים עיניים, כבדו, זכרו והגיעו להכרה....אם כל זה שייך לכם. ואני אחזור. וכך הוא הדבר.

חלק שלישי

ברכות. אני קריון מהשירות המגנטי. רבים מקשיבים וחלקכם שומע ברקע את קולו של הגשם...יש לזה משמעות, כי גאייה כאן במקום היקר הזה, האי של קוויי, אך זה יותר מזה. זהו מקום המוקדש לרוחם של כל בני האדם כולם. הגשם שאתם שומעים כאת, מי התמיד של גאייה, הפורח ומלבלב, הוא סמל של כל מה שקורה כאן. הגשם מייצג את הידע שאלוהים נותן לכל בני-האדם אודות האמת. הוא משקה את הזרעים שהתודעה שלנו יכולה להגשים. הגשם מתחנן בפני הזרעים לנבוט ולפרוח. גאייה כאן בכוחה המלא, חולקת איתנו אינפורמציה. אפשרו לגשם ולרגע הזה להיות סמל עבורכם כי אין מקריות. ישנו מסר מטפיזי ומטפורי בכל הדברים.

יקירים, בעודכם ישובים ומקשיבים, ברצוני להזכיר לכם היכן אתם. במקום שהוקדש לצמיחתה של הרוח האנושית. הידע שכאן אומר כי כל בן-אנוש על הפלנטה נולד עם זרע מופלא בתוכו. זרע הממתין להזנתה של גאייה. שלושת ה-R הם כבר כאן. גורו דווה שתיעל את כל האינפורמציה נמצא כאן. הוא הישות שתיעלה לראשונה את המסר כי זו היא למוריה. מאסטר הודי מופלא המייצג מערכת אמונה שהיא אחת מהמקוריות והאינטואיטיביות על פלנטה ארץ. מה תאמרו על זה? מה הייתה החשיבה לפני כל הארגונים והדוקטרינות, לפני המודרניזציה? האנושות הייתה כאן בכוונת תחילה והיה לה סיכוי להתעלות. היא עברה ממחזור חיים אחד למשנהו...זו חשיבה מקורית.

אתם ישובים על אדמת מקדש המוקדשת לניצוץ הלמוריאני. זה מה שגורו דווה היה. הניצוץ הכה בו והוא ידע. הוא בעצם תיעל וכתב את ספריו על פי למידה זו. הקשיבו לגשם....כבוד!! כבדו את גאייה כי היא עונה לשאלותיכם. הלכנו שעות בשמש וכיסינו את ראשנו, וברגע שהגענו למחסה, התחיל הגשם. האם זה מקרה? זו ברכה. זו גאייה המחייכת אליכם באומרה כי אתם במקום הנכון בזמן הנכון. כבדו את מה שקורה כאן. וכל המקריות והסינכרוניות שחוברים יחד במקום כזה....אין מקריות. מקום רוחני וקדוש שנועד להיות מוערך ומכובד. יקירים, האם אתם מושפעים? מעט או הרבה? אדם למוריאני תמיד רוצה לחזור לאותה תכונה רוחנית, ללמידה על מנת ללמד, נולדתם עם זה. כמה מכם זוכרים את עצמכם לובשים את צבע הסוואמי (הכתום)? כמה מכם בתרבויות אחרות נחשפתם לסוג כזה של ידע והקדשתם את עצמכם לחיי סגפנות ובדידות? כמה מכם קראתם לעצמכם שאמנים שזה בתרבות אחרת אך בדיוק אותו הדבר?

כיבדתם את הרוח ואת גאייה כל כך בזה שוויתרתם על להיות נורמליים בתרבות רגילה בכדי ללמד ולעשות מדיטציה....זכרו את התכונה הזו של הלמוריאני. כמה מכם היו כאן על ההר הזה? אם זה משפיע עליכם, זה מכה בלבכם מספיק חזק בכדי לפתוח דלת שלא ידעתם על קיומה. דלת של אפשור, להביט על הדברים הללו, הפסלים, האמונות, האנשים בכתום, ולראות בכולם את האלוהים שבפנים. זה מאפשר לכם למחוק את קופסאות האמונה שעל הפלנטה ולפתוח את לבכם להבנה כי אין קופסאות בכל מה שקשור לאלוהים. המקום הזה מחייך מעליכם כעת. מה אתם מבינים היום, במקום הזה? לאחר שביליתם זמן מה עם הסוואמי וראיתם באמת מי שהוא וגם את האל שבתוכו? זו הזמנה להכיר בניצוץ ולחזור מכאן שונים. אולי תעברו כיול מחדש בתודעתכם כתוצאה מהחשיפה לתרבות הזאת.

למקור היה חזון שלכם ישובים כאן יום אחד. פותחים את דלת ההבנה, ההכרה, שלא נולדתם מלוכלכים. נולדתם מופלאים. ואתם יכולים להפוך ולהיות כל מה שתרצו כשתראו לבסוף את המופלאות שבפנים. זה מה שמשותף לנו ולאלו שהקדישו את חייהם בימים ההם. חלקם היו אתם. זו אמת אוניברסלית. האם אתם מבינים זאת היום? ואם כן, מה תעשו עם זה? נשמו הכל פנימה. מה שהתגלה, קחו אתכם הביתה. זו הייתה התכנית של הבונים מלכתחילה....וכך הוא הדבר.

חלק רביעי

ברכות מקריון. זה הפוך מהתקשור הקודם. גאייה מגיבה בדרכים רבות. וכעת...זה השקט...לרגעים תשמעו ציפור, חיה, או שברי עץ. זהו מקור יקר. עצרו והקשיבו לשלווה שביער. לעיתים רחוקים מובילים אותי למקום כזה בו כל כך הרבה קדושה וגאייה משתפת פעולה באופן מיוחד ביופיו. העריכו היכן אתם נמצאים באמת. עד לא מזמן זו הייתה אדמה כל כך קדושה שלא ניתן היה לשוט בנהר מבלי להיות חלק ממשפחה מלוכה. אתם עומדים במקומות שבני אדם רגילים לא יכלו לעמוד בהם. בסך הכל לפני 200 או 300 שנה שזה מבחינתנו עכשיו, אותם אנשי עילית שנסעו למקום הזה, לכבד את המערה הזו, עם כל השינויים שהיא עברה במהלך השנים....ומה אודותיכם? זכרו כי הכל נורמאלי כשזה מגיע לגאייה. ברצוני שתעצרו רק לרגע ואשאל אתכם: מה הסיפור שלכם להיום? האם אתם עדיין בחופשה, מביטים בדברים יפים או שמשהו כבר נוקש על דלתכם? האם ראיתם את המראות האלו קודם? האם אתם זוכרים משהו מהיער הקדוש הזה?

לחלקכם ישנה שושלת אקאשית שהיא אינה ביולוגית, אשר שמה אתכם באי הזה בזמנים אחרים. יש כאן ישויות נוספות השייכות לכאן והן אינן אנושיות. הדיוות של היער, מהנהוני (האנשים הקטנים), אנרגיה אזוטרית חיה הנמצאת באזורים הקדושים של גאייה. והיא כאן. אני מאתגר אתכם להיזכר בזה, לעצור ולהרגיש את כל מה שאתם חשים כעת. מהו הסיפור שלכם כבני אנוש? זהו זמן טוב לפתוח את לבכם ולאמר באופן אישי – אני זוכר/ת!! אני חלק מכל שישנו, כולל האל שבתוכי. ויופייה של הבריאה שאתם חשים וזוכרים כאן הוא – אתם! והרבה לאחר שתטוסו הלאה מהאי הזה, תוכלו להתחבר לאנרגיה בכל מקום וזמן, לעמוד ביער, לחוש את השלווה של כל מה שנמצא כאן, ולדעת שאלו שאינם אנושיים השייכים לגאייה מוחאים לכם כפיים, יודעים שאתם כאן וחשים את האנרגיה שלכם. הם מבינים ומכירים במי שאתם. מה הסיפור שלכם היום? אולי תקשור ביער זו חוויה ראשונית עבורכם, אך המסר של קריון הוא מה שתמיד היה. הביטו סביב. לכו למעבר למה שאתם חושבים שאתם ושברו את מחסום המציאות שאתם חושבים שנולדתם איתו....זהו מקום טוב לעשות זאת.

החיבור שנעשה עם אבות אבותיכם מאפשר לי לתקשר. הם מחייכם מעליכם, ואומרים לכם: עבודה טובה!! כי תזוזה רצינית מגיעה לפלנטה ואתם חלק ממנה....כבר שמעתם זאת בעבר. וכך הוא הדבר.

ובנימה אישית,

אנקדוטות מיומן המסע שלי להוואי עם מקהלת הטונים / רחלי גנון

טכניקת הטונים של בלוטת האצטרובל היא סימפוניה בת 24 טונים המייצרים איזון הווייתי מושלם שהוא תבנית מאסטריות שלמה. הטונים של ד"ר טוד פותחו במשך 10 שנים, כנוסחה מתמטית שזורה היטב ליצירת צלילים עמוקים למען העתיד! צירוף הטונים והתדרים הספציפיים סימנו את התחלתו של מחזור גלקטי חדש ב-21.12.2012, כזה שקורה רק אחת ל-26,000 שנה. הטונים מפעילים את בלוטת האצטרובל שהיא החלק הרוחני היחידי בגופינו, האחראית בין השאר גם למערכת החיסון, לתהליכי הצמיחה הרוחנית ולתהליך ההזדקנות. בשירתנו, יצרו הטונים והטונים העיליים גשר לכל הממדים ושלחו גל ריפוי עצום לגאייה שנשמע בכל היקומים. גל האנרגיה הזה של הרמוניה ואיזון התפרש על פני הזמן והמרחב. השער נפתח בתוכנו וגישר בין ההמיספרות, מילא אותן באנרגיית האינסוף, בצבע סגול זוהר, צבעה של הבריאה. היינו בבועה של אחדות, גם אם ידענו שהדואליות מחכה לנו בבית....ליבנו נפתח לרווחה בכל הדרו, שמענו את טוהר שפתו...שירת המקהלה העלתה את הרטטים בגופים האנרגטיים שלנו ובכל העולמות והיקומים, הגשר נבנה באמצעות שירתנו ובריאתנו המשותפת עם המושך בחוטים וגרמה לשער להיפתח לרווחה. זו הייתה זכות שלא הייתה כמותה. שמחה של אושר עילאי שעדיין לא הומצאה מילה עבורה, להביט נכוחה ולראות את האמת כפי שהיא, כפי שהאמנו שהיא, כל השנים האלה.

בערב לפני ההופעה המרכזית שרנו כולנו יחד, תחת כיפת השמיים, אלף איש, מ-44 מדינות שונות בעולם, בדיוק כפי ששרנו אז, בלילה ההוא, לפני 26,000 שנה, לא רחוק מהמקום בו היינו, במאוויי, על הר שהזדקר על פני 20,00 פיט, והיה לנו קר אז. קר מאד. אך בזמן הזה השמיים היו שמחים, הכוכבים התקרבו אלינו והאירו ביופיים, כל הפליאדות, כמובן...הייתה חגיגה גדולה ועדיין, לא הבנו מה קורה. לאן מגיעה השירה שלנו ביקום ומה תפקידה.

ואז הגיע היום הגדול. היום שהוגדר כסופו של העולם, התגלה כחגיגה של התחלה שלא הייתה כדוגמתה. הטכס החל במסר של אהבה מישויות האור הקדושות דרך קהונה קליי, נצר לשושלת מקומית של אבות אבותינו בהוואי. ניתנה לנו הזכות לראות כיצד קסם נרקם. האירוע היה גדול מאיתנו ועצום עד מאד. כל אחד מאיתנו הפך להיות כלי נגינה מדויק של הטבע. הקול בקע מהמקומות העמוקים ביותר בתוכנו והשתלב בסנכרון מושלם בחדר, בעולם ובכל היקומים והגלקסיות.

השילוב שבין שני חלקי המקהלה, יצר את האנרגיה השלישית, הקוונטית החדשה בתוך החלל הקדוש שנוצר. היינו במקום מדויק בין שני ממדים בו יכולנו גם לשיר מגופנו הפיסי וגם להתעלות עם האנרגיה. טונים נוצרו עם כוונות שלא ניתן לתרגם אותן במילים, כי המילים מצמצמות אותם. הקסם האמיתי קורה בשירה.

"אנו ממלאים את האוויר וממלאים את התאים שלכם, בכל הפלאות של אלוהים האוהב אתכם, היום מחר ולתוך הנצח" . אכן מתנה וחוויה שתיוותר לנצח.

התעוררות הניצוץ הלמוריאני שלי:

"ים הטורקיז קרא לי אליו, ירדתי לחוף, ובתוך המים חשתי את גן העדן שאני נמצאת בו, כאן ועכשיו. ואז זה נפתח. כמו אוקיינוס. המים המופלאים שטפו אותי מכל הכיוונים, ליטפו ועטפו, כפעימת הלב של הגאות והשפל, החלה ההיזכרות. ספריית הידע נפתחה כמו תיבת פנדורה, סחפה אותי לעולם אחר. קוונטי. רב-מימדי ועתיק יומין. נזכרתי בישות הלמוריאנית שבתוכי. לא הייתה לה שפה. היא השתמשה בהרבה צורות וצבעים במקום משמעות יחידה. היא סיפרה לי על התמחותה בפיסיקה של שביל החלב בגלקסיה ועל הידיעה כי ישנו דבק משותף לכל הדברים ביקום, וגם על המקור.

(שביל החלב: הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש שלנו, אחת ממיליארדים רבים של גלקסיות ביקום. היא נמנית עם קבוצת הגלקסיות הספירליות בעלות מספר זרועות. ביניהן זרוע אוריון המכילה את מערכת השמש שלנו.)

ברבדים האינסופיים, היא הייתה כוהנת ומדענית גדולה בלמוריה. חילקה את חייה בין המקדשים, הרשתות האנרגטיות ואגם החיים. תמיד ידעה כי קיים משהו עמוק יותר מהדבר שאנו קוראים לו – מדע קוונטי. יש עדיין הרבה שכבות שצריכות להתגלות שהיא כבר יודעת אותם כי הם חלק ממי שהיא. לכן, היא עדיין אוהבת להשתאות, להתפלא, ועדיין זוכרת ברמה בסיסית ויסודית, כי הרעיונות שלה בראו במשותף עולמות כשנתנה לאורה להתעצם ולזרוח, מתוך שמחה פנימית.

איזו היזכרות מרגשת ומפגש עם התמצית של האישה הזו שחיה לפני עידנים – שחיה בתוכי עד היום. אז הייתי אישה גבוהה מאד, עם שיער לבן בגוון ורוד, עורי היה חום בוהק, היו לי זוג עיניים חומות עמוקות ויפות, נהגתי ללבוש בגדים טקסיים וצבעוניים. בימים ההם כוהנים ומדענים היו היינו הך. פיזיקה הייתה אז עירוב של מה שאנו קוראים היום – העידן החדש וידע רוחני. גם לבריאה משותפת ולימודי מודעות – קראו אז מדע. למרות זאת, הידע היה הרבה יותר עמוק אז. כי השתמשו באינטואיציה, טלפתיה ושפע אינסופי וחיו את החיים דרך אינטואיציה. למדנו אז כי כל זה עובד באינטראקציה עם מה שאנו קוראים היום – העולם הפיסי.

המשיכה שלי לעולם הקוונטי ומעבר לו, היה קשור לרגשות. איחוד של מחשבות ורגשות שיצרו תוצאות רצויות עבורי ועבור סביבתי. וכך הוא גם היום.

בשירת המקהלה המשימה הושלמה. זרענו זרעים לאנרגיה חדשה של תקשורת, אך האתגר האמיתי הוא להמשיך ולהשקות אותם, בכדי שהעבודה תימשך בחלון ההזדמנויות הנמצא ב-18 השנים הבאות.

זכיתי לשיר את ההתחלה הזו עם עוד 1,000 חברים עתיקי יומין. החיבור והאחדות שחווינו בכל הימים של האירוע היו באמת יוצאי דופן. אנשים ניגשו אלי, חיבקו אותי, אני חיבקתי אותם, הם הכירו אותי ואני אותם. זיכרון של נשמות הוא הקסם הגדול ביותר.

לאחר שפרמנו את הפזל שנרקם לפני 26,000 שנה על ידי שירת טונים מדויקת להפליא, קריון סיפר לנו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שלרוחניות אין כפתור "מחק". את מה שאנו עשינו – אף ישות כבר לא תוכל לקלקל וכי הסודיות מסביב לאירוע הייתה חיונית ומוצלחת.

הכוונות וההצהרות של הטונים וצמדי הטונים יוצרים הגדרה רב-ממדית שהיא בעצם הגדרת ההתעלות. לכן חשוב שנמשיך ונעבוד איתן.

אני מודה לאינטואיציה שלי שהביאה אותי במדויק לביתי המקורי על ההר בהוואי. על ההזדמנות להביט באוקיינוס ולהיזכר באבות אבותינו ובאילו שאהבנו ואיבדנו. כמו אבי האהוב שבא איתי לשם ונותר שם. הפחנו חיים בגשר הקוונטי, בטונים שיש בהם הילינג מופלא. והתאים שלנו מגיבים ונזכרים ומתעוררים. תודעה חדשה.

גם החלק האישי שלי מקבל משמעות מיוחדת בנקודה הזו.

סיפור חיי הוא סיפור הקוטביות של החיים. גם אני כמותם נאחזתי בקצוות, דואליות בכל. דבר והיפוכו אחד היו הם לי. ולא היה בסביבתי אף לא אדם אחד שיאמר לי – אכן, כך הוא. תמימותי ואהבתי חסרת הגבולות לחיים ולאנשים בחיי הביאו אותי לקצוות הפגיעות ועדיין...הקולן הפנימי שבתוכי, המקום השקט והעוצמתי היה חזק מכל רעש חיצוני. במקום הגבוה הזה בתוכי הייתי מוגנת, בחיבור מלא לבורא שבתוכי ומחוצה לי.

כבר מפעימת ליבי הראשונה ידעתי. ידעתי שיש יותר. לא האמנתי. ידעתי. המקום היודע הזה הציל אותי ואפשר לי לעבור את מסכת החיים הבלתי-אפשרית שלי, לצלוח אותה ואת האתגרים שנשמתי בחרה לעבור.

גם כשעמדתי על הראש כמו בקלף השוטה ידעתי כי הבדיחה הזו היא אינה על חשבוני. אני בהודיה על ההאצה של השנים האחרונות שהביאה אותי לחוויה המדויקת הזו. עד היום אינני יודעת אם העולם התיישר או פשוט עומד על הראש יחד איתי. לעולם אזכור את המסע הזה. נקודת המפנה המשמעותית בחיי עד כה. וכך הוא הדבר.

Racheli Ganon – Master Healer & Channel of Divine Source


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb