• Racheli Ganon

קריון מאולורו - מקהלת הבריאה - ראשון


קריון מאולורו - מקהלת הבריאה - ראשון

קריון מאולורו במסגרת מקהלת הבריאה הלמוריאנית

חלק ראשון

ברכות לכולם, אני קריון מהשירות המגנטי. ישנם כמה דברים קדושים וזו אחת הפעמים בה סידרה של שירים מהווים אגדה עבור המקום הזה. אך אינכם הולכים לשיר אף לא תו אחד עד שתבינו ותחוו התגלות אמיתית בנוגע למקום בו אתם יושבים היום. אבות אבותינו אמנם נתנו לכם את רשותם וברכתם לבצע את הטונים, אך אני מבקש שהרשות תגיע דרך הכבוד האישי שלכם. שתתנו כבוד למה שאתם עושים עבור הפלנטה.

אספר לכם סיפור שיעניק פרספקטיבה לאינפורמציה החסרה לכם, ללא קשר לזמן שאתם על פני האדמה או כמה התכוננתם, עדיין, עליכם לשמוע את הסיפור. זה קרה לפני זמן רב מאד, אנו השהו את הזמן לרגע ובואו איתי לפגוש אישה. שמה הוא אמשו – Amashu (שותפי לי אינו יכול להגות את שמה נכון), אך הכוונה נמצאת שם. ו-אמשו שייכת לשבט ה-אננו – Annu. היא יושבת ומכינה ארוחת למשפחתה. לידה יושבת אחותה. היא משתמשת באבן מסורתית שטוחה עליה היא מבשלת. הארוחה היא תמיד על בסיס צמחים, לעיתים מתווסף בשר. ואלו הם חייה. אינני מתכוון לספר לכם הרבה אודותיה כעת, זה יבוא בהמשך, אך אציין את מסגרת הזמן המדוברת. אמשו גאה כי אנו יכולים להשתמש במילה המדוברת, שהרוח שלה בכל מקום ושייכת לכל מקום. היא גאה בעובדה שהמסורות שלה והאינפורמציה עליה טוענים שהיא בגיל שהוא מעל 14,000 שנה, במסגרת השבט שלה. היא יודעת זאת לא בזכות איזשהו יומן על הקיר, או באמצעות ספירת ששת העונות. היא יודעת זאת בזכות הכוכבים. כך הזמן נמדד. הדפוס של הכוכבים הוא עקבי, והם מספרים סיפור. אם תביטו סביבה, כשהבריזה מתגברת והשמש מתחילה לשקוע, זה לא נראה כפי שזה נראה היום. הצמחים שונים, החיות שונות, אין כל כך הרבה חרקים. היא בת 14,000 שנה, לא באופן אישי, אך מבחינת השושלת שלה. משהו עומד להתרחש בכוכבים והיא יודעת זאת. זו התקופה שלפני נקודת השוויון (21.3).

עבורכם, מקהלה יקרה, זו הנקודה שבאה אחרי הקודמת (21.12.12 ). אמישה יודעת על 26,000 השנים הבאות. מארג כדור הארץ ידוע לעתיקים. כל מה שהשמיים מגלים בכל לילה, ידוע לעתיקים, ואלו הם חייה. בואו איתי רגע. אני מבקש להציג אתכם בפני מישהי הנקראת – אמישה – Amisha, שחיה 10,000 שנה מאוחר יותר, -10,000 שנה מאוחר יותר, זוהי אותה האבן עליה היא מכינה את הארוחה, היא יודעת שהשבט שלה, ההמון, הוא בן 24,000 שנה. כעת זהו הזמן עבורי לבחון את ההיסטוריה שלכם בהשוואה למקום בו היא יושבת. אז אני שואל אתכם, אם הייתם יכולים להביט מסביב לפלנטה, מה קורה שם שביכולתכם לזהות? והתשובה היא – כלום. שום דבר. כי ההיסטוריה שלימדו אתכם בעולם המערבי עדיין לא התחילה. וכפי שתלמדו מאוחר יותר, אכן ישנם 11 מקומות נוספים על הפלנטה בהם משהו דומה קורה. אך לא כמו אמישה. כי היא טהורה ושמרה על הטוהר שלה במשך 24,000 שנה. שנים בהם דבר לא השתנה, עסקי הנשים נותר בעינו, וגם שומרי הסלע נשארו בדיוק אותו הדבר. גם הרוח היא בדיוק אותו הדבר והכוכבים זזים באותה הדרך אף הם.

עתה, אפשרו לי להציג אתכם לאישה ושמה אמישו 10,000 שנה מאוחר יותר. העתיקים דרך שורת השיר שלה מדברים על גיל השבט שלה שהוא בן 34,000 שנה והיא עדיין משתמשת באותה האבן בה השתמשה משפחתה במשך כל אותן שנים. אכן, דברים נראים מעט שונה, אולי הצמחים גדולים יותר, אך הבריזה זהה והיא שרה בין הסלעים של הטוהר שלה ושורות השיר טהורות בדיוק באותה המידה. כעת אני מבקש כי תביטו בהיסטוריה שלכם כשמאחוריה שושלת בת 34,000 שנה. יש מצבור של דברים בעמק הזה ובמקום שממנו הגיעה עריסת-החיים לדעתכם. הכל מתערבב. העתיקים, המצרים, אינם עתיקים עדיין. אברהם עוד לא נולד. כל זה יגיע ב-10,000 השנים הבאות...בואו ואציג בפניכם אישה בשם אמשו, 10,000 שנה מאוחר יותר. היא יודעת, דרך הכוכבים ושורות השירים שהיא בת 44,000 שנה. השושלת שלה, הטוהר שלה, מעולם לא השתנו. ובתוך 10,000 השנים האלה כל הדברים שאתם יודעים אודות ההיסטוריה – התרחשו. כעת, הנביאים נולדו וכל מה שאתם מאמינים בו כ-קדוש כבר קרה, כל מה שאתם דוגלים בו בצורה כלל-עולמית התרחש ב-10,000 השנים האחרונות, מתוך ה-44,000 שנה שהן השושלת של אמישה.

התו הראשון שאתם שרים (המקהלה), אני מבקש שתדעו היכן אתם יושבים. אני מבקש שתבינו את העומק של מה שנמצא כאן. כי זו טוהרה. זהו טוהר.

יקירים, כל נושא הנודס והנולס התחיל כאן. וכשאני אומר כאן, אני מתכוון עם המקהלה הזו. בהוראת יאהי (שמו הלמוריאני של ד"ר טוד) הנודס והנולס של הפלנטה נרשמו, כי זו הייתה המטלה שלו, ליצור ולחולל את הטונים כדי שהמרכזים יוכלו להיפתח. חלקכם הייתם שם, (הייתי שם...) במקום ההוא בלמוריה (הוואי) בו הסימן נשלח בכדי להודיע לקוסמוס שהגעתם בנקודת השוויון ומילאתם את חזון העתיקים. מה שלא ידעתם באותו הרגע הוא שנכחו שורות של שירים סביב כל הפלנטה, חלקם שרו לא בדיוק כפי שאתם שרתם. חלקם העריכו בשקט את החזון שהגשמתם. והמקהלה הייתה אינסטרומנטלית (שימשה כאמצעי וכמקדם) ומילאה את הרווח הנדרש לפתיחת הזוגות השונים של הנודס והנולס של הפלנטה. מאז (21.12.12 ) לכל מקהלה היה שם משלה. והמקהלות היו המקום בו הזוג הבא של מרכזי האנרגיה זוהה. ישנם ארבעה זוגות שזוהו, יהיה זוג נוסף היום. כל זה היה מסתורי לרבים מכם. רעיון מתעתע...רציתם לדעת היכן הם הנודס והנולס..כיצד הם משתלבים ואיזה תפקיד יש להם ב-"מזימה" הכוללת. זו היא מקהלת הבריאה. כעת אנו מדברים על הבריאה. אנו מבקשים למלא את החסר באינפורמציה כפי שאנו נוהגים לעשות לעיתים קרובות, משנה לשנה, כל זאת בכדי שתוכלו לראות את ההיגיון והשכל הישר שיש לרוח בנוגע לבריאה של אנרגיות מסוימות על הפלנטה, הנדיבות והאהבה השוכנות בהן.

הנודס והנולס הם כביכול קפסולות זמן. וכל אחד מהזוגות הללו יהיה מסוגל להיפתח בזמן המתאים. והזוגות דורשים ומספקים אנרגיה שהיא דוחפת-מושכת. הם ייפתחו לאינפורמציה בזמן אמת מאנרגיית שבע האחיות, שאתם קוראים לה – הפליאדות. אנרגיה זו תפוזר בעיתה על הפלנטה בכדי להעצים את האבולוציה הרוחנית. זו התכנית. אתם (המקהלה) פתחתם כמה מהמרכזים האלה. וזוג נוסף נפתח בצורה משמעותית ועמוקה בבוליביה. זה הפעיל את כל מרכזי האנרגיה והפלנטה התחילה להרגיש את מה שעשיתם. הכל דרך שורות שירתכם. הכל בזכות יאהי שהיה מסוגל לזכור בצורה מדויקת להדהים, במשך כל השנים האלה. (את שירת אמו הפליאדית, האמא של כולנו, האמא שהיא אנחנו, הפליאדות ששרו שיר ערש לילדיהם....) אך הנודס והנולס שונים אחד מרעהו ויש להם תפקיד מרובה ומוכפל בפלנטה. הם לא רק ישבו כאן וחיכו שמישהו יפעיל אותם. המטרה המקורית של הנודס בפלנטה העומדים בפני עצמם, ללא הנולס, הם 12 המקומות בהם החלה הבריאה. אולורו (אוסטרליה) הוא אחד מהם. סיפרתי לכם את סיפורה של אמישו. ישנם סיפורים דומים ב-11 מקומות אחרים בפלנטה, אתם יודעים את מיקומם. ולכולם יש תכונה דומה, שבניגוד לנול שלהם, אלו מקומות אליהם האנושות מסוגלת להגיע ולשהות שם בקלות. ואם תחקרו, תמצאו כי כל אחד מהם נותר מקום מיסטי עד לעצם היום הזה (אם כי כבר לא טהור וחף ממערביות כמו אולורו).

אלו החיים מסביב לנודס אומרים כי האנרגיה שם היא עתיקה מעבר לכל אמונה, ורבה בשנים מעבר למה שניתן לספור. ההבדל עם אמישו הוא שהנוד שלה היה היחידי בו הטוהר נשמר ולא זוהם. לכן מיוחד כל כך כאן. יקירים, אני מספר לכם את סיפור הבריאה של שבע האחיות, בו המקור המקורי העצום שאתם קוראים לו – אלוהים, התחתן עם הפלנטה הזו לפני כל כך הרבה שנים, ולא במקום אחד, אלא ב-12 מקומות שונים. היה שם הגיון בריא לא להתרכז במקום אחד ספציפי ולהזריע אותו. ידעו זה יעורר בעיות. כי אז הייתם תוהים איך הם האנשים במקום האחד הזה? האם הם היו צבעוניים או לא? ואז המוח האנושי המשוחד בעל הדעות הקדומות היש משכנע את אלוהים שיהיו עוד...אתם מבינים? ההיגיון הבריא התחיל ב-12 אזורים כל כך שונים וכל כך מרוחקים אחד מהשני, ובהם קיימים כל הצבעים שבעולם. ובהחלט כל הטמפרטורות שבעולם. כדי לספק תרבויות שהן משובחות ושונות כפי שהן אמורות להיות, בבחירה חופשית שלהן כאנושות, כדי שיום אחד ההבדלים שלהם יחברו ביניהם. היגיון בריא ברוחניות הוא מה ששוחחנו עליו לפני זמן מה. לרוח יש נדיבות. אגדיר כעת חוסר בהיגיון בריא...חוסר היגיון הוא להביא יתושים לאולורו (חחחח....כל המשתתפים לבשו כילות במשך כל שהותם שם....) לאלו מכם היושבים כאן, זה מצחיק.

הנדיבות של אלוהים יודעת אתכם. גם הדרך שבה התגלו הדברים במהלך השנים, בכוונת תחילה, מאוזנים בצורה מופלאה. הנודס תמיד היו כאן והיו ידועים תמיד. הם מרכזי הבריאה של האנושות. הם מייצגים את נחיתת הפליאדות שנדבר עליה בעוד רגע. הנולס לעומתם מועלים בעודנו מזהים את הזוגות וכעת יש לנו מערכת נוספת. מערכת של איזון מהמקור היצירתי.ממרכזי הבריאה באה האינפורמציה מביתם המקורי של הפליאדות. אנרגית דחוף-משוך, כך אנו קוראים לנולס ולנודס. מערכת של דחיפה ומשיכה שכאשר היא מופעלת – היא הופכת להיות מאוזנת והרמונית. כל מה שאתם יודעים בפיסיקה, בכימיה, במדע, לכולם יש מערכת מאוזנת. חוקי הפיסיקה דורשים איזון בזוגות. (את הטונים אנו שרים בזוגות). המולקולות של ה-DNA עצמו אותם אתם (המקהלה) חוגגים עם הטונים שלכם, כולם באים בזוגות. ישנו נתון מתמטי המבוסס על 12 ומעורב בכל הדברים, אפילו בתודעה. ישנה דחיפה וישנה משיכה. כך זה עובד בגלקסיה וגם בחייכם שלכם. וכך זה גם בנודס ובנולס. בכל תו ששרתם, ישנה הכרה של מציאות פליאדית. הדברים ששוחחנו עליהם לעיתים כה קרובות ועדיין לא מספיק. אני מבקש לחשוף מעט יותר, אודות משהו כל כך יפה. הזהרתי את שותפי (לי הרגשן) שהוא רגשי. אני מבקש שתחברו את הנקודות, יקירים. אני יודע מי הולך להקשיב לזה...אני מודע לכך כי קיים חוסר אמונה שדבר כזה באמת יכול לקרות.

בהתבסס על המסורות של ה-עכשיו, שהן כל כך שונות מאלו של העתיקים. הרעיון שאולי הוזרעתם, כלומר – עברתם טרנספורמציה ביולוגית ושינוי על ידי גזע אחר, ממקום אחר בגלקסיה שלכם, משפט כזה תמיד נחשב למילים של טיפשות. והוא אינו כך כלל. זהו סיפור הבריאה המופלא המשותף לכל כך הרבה תרבויות, עד כי אינו יכול להיות מקרי. אני מזמין שוב, בכל הנדיבות והרצינות והיופי את האנתרופולוגים לחקור בתרבויות שמסביב לפלנטה. במיוחד במקומות להם אנו קוראים הנודס, ולברר מה הוא סיפור הבריאה שלהם. גם אם הסיפורים לא יהיו זהים, הם יהיו דומים. והכל מתרכז ומצביע על M45 (הפליאדות), או מקבץ כוכבים בשמיים, שאינו הזוהר ביותר, וגם לא הבהיר ביותר, אך הוא האחד שאנו קוראים לו – הבית.

כל אלו עם השמות שאינכם יכולים להגות, חוגגים אתכם כאן ועכשיו בשורות השירים שלהם. וזה זהה בלמוריה, וזה זהה בשאסטה, זה זהה שוב ושוב...כיצד זה שלאותן תרבויות יש סיפורים דומים והם אפילו נותנים שמות לכוכבים שבשמיים על פי הדמויות המיתולוגיות שהיו מעורבות בסיפור הבריאה עצמו? והם מעולם לא פגשו אחד את השני. הם מעולם לא ידעו במה האחרים האמינו. והתשובה היחידה המתכתבת עם היגיון בריא היא שהדמיון המשותף הוא – הפליאדות. זהו סיפור הבריאה של הפלנטה והוא נפלא.

תרגום – רחלי גנון (כל הזכויות שמורות)

לקריאה נוספת של יומן המסע האישי שלי עם המקהלה בהוואי –

http://www.healingwithinthelight.co.il/document/99,0,16.aspx


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb