• Racheli Ganon

קריון בישראל - התקשור המסכם


קריון בישראל - התקשור המסכם

קריון המסכם מכפר הנוקדים. עיקרי הדברים הובאו שוב גם בתקשור המרכזי בסמינר.

תרגום ותמלול – רחלי גנון

ברכות. כאן קריון מהשירות המגנטי. שותפי (לי), אנא התקדם לאט. תקשור הוא תרגום המופיע כקבוצות חשיבה, חבילות אינטואיטיביות של היגיון המוצג למוח האנושי הנמצא במימד השלישי, בדרך המתורגמת לאחר מכן להיגיון ולדיבור. ברצוני שהתקשור הזה יהיה נהיר. הגענו לאות האחרונה שהיא גם הראשונה – P והיא חלק מהמעגל ששוחחנו עליו, שהוא ללא התחלה וללא סוף. גם המילה עצמה, Peace – שלום, היא כזו. היא כתובה על האדמה הזו, מרוחה על הקירות, מייצגת תקווה ובאותה נשימה גם כל כך מתעתעת.

אני שוב מבקש לעשות דבר השנוי במחלוקת. בתקשורים הקודמים סיפרתי לכם על נבואה גדולה מזו וכעת אעניק לכם את שארית הסיפור. הערב הוא כאן. לא רחוק מידי מים המלח, הבריזה נושבת, הלחות שבאוויר מתקרבת. אנו ישובים במקום בעל עומק ומשמעות וכאן מועבר המסר האחרון בסדרה הישראלית. עליכם לדעת כי מבחינה אזוטרית היה איזון בפלנטה הזו בין החושך והאור. ומכל התרבויות, אתם במיוחד אמורים לזהות כי נראה שהחושך תמיד מנצח. אינכם לבד. אלו הנקראים עובדי אור, שהתעוררו לאל האחד שבפנים, נאבקו במשך עידנים בכדי המסר הזה יישמע. הנשמות העתיקות שהתקבצו כאן ומקשיבים למסר הזה, ללא קשר לתרבות שלכם, היכן שתהיו על הפלנטה, אתם יודעים בדיוק על מה שאני מדבר.

הפלנטה הייתה באנרגיה נמוכה וזה מה שלימדנו. ניתנו לכם הנבואות והתזמון שלהם, של העתיקים, של הראשונים. לוח השנה של בני המאייה המייצג את הסקירה של החזון הזה ממשיך ואומר משהו שעליכם לדעת אותו והוא כי בתודעה גבוהה יותר האיזון שבין חושך והאור משתנה. האור מתחיל להיות עצום מהחושך. זה נשמע פשוט להפליא, אך זו הדרך היחידה בה אוכל להמשיך ולספר הלאה. האור עומד לנצח. כי האיזון שבין חושך ואור שונה כעת. רבים מתחילים לחוש בזה, מעטים חשים בזה כאן. כפי שחזיתי ב-2012 וגם קודם לכן, והרמזים נמצאים בכל מקום. כי כשהאור מתחיל להיות גדול יותר מהחושך, החושך מגיב. ותוכלו לראותו מתגבר בתסכולו, ברוע ובחושך שעל הפלנטה הזו. זהו כמעט כמו מאמץ אחרון להוציא את כל הכוחות האפשריים שניתן בכדי להילחם בקרב הזה בו האור מנצח.

כמו ילד צורח שאינו מקבל את מבוקשו, הרואה את האור מתקרב לחושך והופך להיות עבורו חזק ומפחיד. האם ראיתם משהו מכל זה, ישראלים? בואו ואספר לכם משהו נוסף. ישנו צבא חשוך במיוחד על הגבול שלכם בסוריה ואתם אינכם יודעים זאת. הם ישמחו להגיע לכיוונכם אך אינם יכולים. לא רק בשל חוסנה של ישראל אלא גם בשל העובדה בישראל לא ניתן לגעת. היא מוגנת. ודבר נוסף, למונח – "הנבחרים" יש עוד פירוש. אלו שנבחרו להעניק את מושג האל האחד לפלנטה ארץ עשו זאת, אך באקאשה קיים משהו נוסף, אזוטרי במיוחד וההוכחה הפרקטית לכך נמצאת בכל מקום. אחרי 2012 אתם הם אלו המסוגלים להביא אור לפלנטה.

כעת, ברצוני שתחשבו לרגע. מטרה אקשית כמו זו ידועה לאנושות ברמה מאד לא מודעת. האם אי-פעם תהיתם, יהודים, מה הסיבה מאחורי כל מה שעברתם מאז שהגעתם הנה? על מה מושתתת כל השנאה והאנטישמיות בחברה הזו? מה יצר את זה ברמה שרוצה למחוק אתכם, להרוס את המקדשים שלכם ולבצע בכם רצח עם? חייב להיות משהו נוסף. הרגע ציינתי אותו. הקשיבו! אם הדיקטאטור (יימח שמו) היה משיג את מבוקשו, הוא היה מחסל אתכם. כי הוא ידע ברמת התת-מודע שהוא לא יוכל לנצח לעולם. הקרב האחרון מתארך אל תוך הנצח כל עוד קיימים יהודים. כי היהודים אוחזים באור הזה שהולך ליצור את השלום. בכל מקום שתביטו על אלו שניסו לחסל אתכם, תמצאו חושך. רוע. זה החושך שאנו מדברים עליו והוא ממשיך גם בחדשות שלכם. ממש כרגע.

בואו ונהיה פרקטיים. בעיר העתיקה זה ממשיך כי החושך יודע שאתם הולכים לנצח. אתם נושאים באקאשה הזו לא רק בכדי להביא את הפלנטה לאמונה באל אחד אלא גם להביא את השלום האחד. וכל עוד אתם קיימים, אף אחד לא יוכל להפסיק את התהליך הזה. החושך היה תמיד נגדכם. וזה עתה סיפקתי להם הסבר על רדיפה מהזווית האזוטרית המכסה דורות שלמים. הביטו בזה. האם זה נראה הגיוני יותר כעת? אז בואו ואתן לכם משל. החברה הזאת אוהבת סיפורים ואכן יש לכם רבים. ברצוני לספר על וואו, החקלאי המתוסכל. וואו היה חקלאי והוא ידע את עבודתו. היו לו הכלים והזרעים הטובים ביותר לדעתו לקצירת היבולים המשובחים ביותר שיוכלו להתקיים אי-פעם על הפלנטה הזו. וואו חש כי אולי הוא הקדים את זמנו, כי דבר לא צמח ואף גרוע מכך. בשדותיו נראה כי היו אויבים בכל מקום, שהחרימו את הזרעים, גנבו אותם, הרגו אותם. למרות כל העשייה שלו, היבולים היו פתטיים. הוא מעולם לא זכה לאחוז במה שידע בליבו שיכול לצמוח שם. במשך שנים על גבי שנים, רבים ניסו לעזור לו. הם באו עם זרעים מופלאים וגדולים עוד יותר, הוא שתל גם אותם אך דבר לא קרה. הוא היה כל כך מתוסכל. אינטואיטיבית הוא ידע כי זרעיו מחוברים למקור המרכזי, ושאם הוא רק יוכל לגרום להם לצמוח, הם יהיו מופלאים וישנו את עבודת האדמה לתמיד.

לוואו היו זרעים מקוריים קבועים שהוא ניסה לגדל פעמים רבות ללא הצלחה. הם ננטשו לפני זמן רב מאד. הוא ניסה בכל מאודו. הוא היה מתוסכל. שנים על גבי שנים עברו ואז משהו קרה על הפלנטה. מזג האוויר השתנה. ויתרה מכך, היה משהו באוויר. וואו היה מתוסכל. הוא לא הבין כי המשמעות תהיה שונה עבורו. אך הוא החליט לנסות ולקחת את הזרעים המקוריים שניתנו לו בכדי לשתול אותם בתנאים החדשים האלו. בעודו דוחף אותם עמוק באדמה, חש כי נשתלו בצורה אחרת. הקרקע הייתה פורייה יותר. וואו התמלא בתקווה. הוא שתל את כולם בעוד השינוי בפלנטה עובד איתו בשיתוף פעולה. הוא התחיל להשקות אותם, וכאן המשל תופס כיוון שונה לחלוטין ממה שחשבתם....

דבר לא קרה. וואו אמר לעצמו:"ידעתי זאת! דבר אינו משתנה לעולם. זה לא עבד בפעם הקודמת וגם לא יעבוד הפעם". בכל בוקר היה יוצא להביט על הזרעים החדשים והם לא הניבו דבר. למרות הציפיות הגבוהות שלו, הם לא הגיבו. וואו הלך לעולמו בסופו של דבר כאדם מתוסכל. אך בניו ידעו טוב ממנו. הם הרגישו זאת. לא היה בהם תסכול כמו לאביהם. הייתה להם תקווה מחודשת. הם ידעו כי האקלים משתנה וכי משהו היסטורי קורה. והבנים השגיחו על הזרעים, ודבר לא קרה. ולבסוף, יום אחד, הדברים החלו לנוע ולהשתנות באמת. היו תוצאות. הזרעים החלו לצמוח. הבנים התרגשו מאד. אך למחרת היום, הם יצאו החוצה רק כדי לגלות כי הזרעים המוזרים האלו חוזרים חזרה לתוך האדמה. וביום שלאחר מכן, שוב הציצו, רק כדי לחזור לאדמה שוב. לבסוף, במשך הזמן, נוכחו לדעת כי הם גדלים ופורחים.

הם היו זרעים יוצאי-דופן. שונים מכל זרע שאי-פעם היה קיים. הם היו המקוריים. והבנים ידעו כי בתזמון הנכון הם יניבו את היבול הטוב ביותר בפלנטה. הקשיבו ישראלים, זהו השדה שלכם. היבול מייצג את האנרגיה שכבר כאן ואת האקאשה שאתם נושאים אתכם. התסכול הוא רק תוצאה של הצטברות בת שנים בהן התזמון לא היה נכון. כאשר וואו שתל את הזרעים, הוא עשה זאת בצורה נאותה ונכונה המתאימה לאקלים החדש. הוא חש בזה וידע, אפילו שכבר לא היה כאן בכדי לראות זאת.

ומה קורה כאשר אינכם שותלים זרעים כלל? האם אתם כל כך מתוסכלים עד כי אין בכם תקווה כלל? האקלים משתנה בחברה הזאת היה כל כך הרבה אומץ, כל כך הרבה גבורה, כל כך הרבה סבל, כל כך הרבה סבלנות. ראיתם זאת ביבולים שלכם שוב ושוב. אל תפסיקו כעת! כי כעת הוא הזמן! כעת היא העת!! ואם הוותיקים אינם מסוגלים לראות זאת, הצעירים יראו. אל תתנו לצבאות החשוכים להפחיד אתכם, כי אתם הם האוחזים באור! של כל מה שעומד לקרות....הקשיבו!!! הצבע כבר מגיע!!! וכך הוא הדבר.


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb