• Racheli Ganon

סוד ההצלחה ההפוכה - רחלי גנון


סוד ההצלחה ההפוכה - רחלי גנון

סוד ההצלחה ההפוכה / רחלי גנון

בכל יום מזמנים לנו החיים שאריות מתבניות ישנות, בעיקר רוחניות, בכדי שנוכל לנתץ אותם ולפנות מקום לאמת הצרופה, שהיא פשוטה לאין ערוך מכל מה שחשבנו ועדיין, הדרך להגיע אליה היא סבוכה ומורכבת. אנו מעריצים את חיינו המורכבים ומרגישים כי אנו זקוקים למשהו מורכב באותה מידה בכדי לפתור אותם. כמו לאמר את שמה של יבשת מעידן עתיק למורי-הא שלי כמה פעמים ביום עד שכל כך נמאס, או סתם להשתמש במילים גבוהות שאין להם הלימה בחיינו כמו אור וערי אור והעולם שמעל והעולם שמתחת והמסע האינסופי לגילוי שעוד אדבר עליו בהמשך, כך אנו מתמסרים לתהליכים מורכבים של סדנאות וקורסים וגם כשמבקשים מאיתנו לעמוד על הראש במשך 10 ימים, זה בדיוק מה שאנו עושים....

היום אספר לכם על ריפוי משמעותי בפשטותו בו תוכלו לשמש חלל פתוח לפתרונות הקטנים והפשוטים ביותר. כולנו מכירים את הסודות להצלחה רוחנית. לרפא את הגוף, להגשים מציאויות, לרפא את העבר, לפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם הילד הפנימי שלנו, ללמוד להשתיק את המיינד, להתקרב לטבענו האנושי בשאיפה להכרה.... כל אלו כבודם במקומם מונח, אך הם בטלים בשישים לעומת הדבר המשמעותי המשתנה עכשיו. בתבנית הישנה הכרנו את המילה נפרדות ושאפנו לפתור אותה בכל הצורות האפשריות. חווינו נפרדות מאלוהים, מהאהבה. מהו הסוד היחידי שהוחבא בערי המסתורין כל העידנים? החיבור לאלוהים שבתוכנו. תבנית זו כבר התנפצה לכל עבר ובתי-הספר למסתורין כבר פוזרו. כי גם כאשר אנו מרגישים שליליות – איננו נפרדים ממשהו. אנו אחד עם האלוהי בשנאה כמו גם באושר העילאי. רק התחושה שונה. במסע הרוחני איננו למדים את האמת העמוקה על הרגשות השליליים שבתוכנו, אלא מוצאים דרכים "רוחניות" לשפוט את מה שאיננו אוהבים להרגיש.

אך רגשות אינן קשורות לנפרדות. כמו בצבעי הקשת כל רגש הוא ביטוי שונה לאחדות ובפוטנציאל הגבוה שלו, כל רגש הוא תדר שונה של שלמות. ככל שאנו מעמיקים, האמת המתעלה הזו מתגלה. נפרדות היא מלכודת דבש. "תמיד יש משהו שאני רוצה והוא תמיד נמצא במקום אחר מהיכן שאני נמצאת". זו הרדיפה האינסופית הישנה אחרי....מה? וכמה פעמים נפלנו בפח הזה?

בעקבות הסמן שעברנו, התוודענו למילה – התיישרות שהיא קריאה לפעולה. התיישרות בתבנית החדשה מכסה את כל התחומים ואנשים מתחילים להירפא. זו היכולת להתמודד עם כל רגש, בכל הסתברות, כשהכול נשטף דרכינו גם בסערת רגשות, כמו בריזה ביום קריר. זו ההארה. אדם בהתיישרות הוא חסר פחד, בלתי מנוצח, נצחי בזרימת האלוהות שבו ואינו יודע דבר אודותיו מלבד היותו....דממה ושקט.

נפרדות היא האשליה הגדולה מכולם. גם כשאנו אומרים "כולנו אחד" זו פנטזיה. כי דבר בכם אינו יודע מהי נפרדות וגם בטבע אין חרדת נפרדות. זו סתם בעיה דמיונית שאנו מנסים לפתור בדרך רוחנית. התיישרות קיימת בדיוק בין שתי הקצוות. כיצד נדע שאנו מיושרים? פשוט. נרגיש רוגע. כל דבר רוחני שאינו גורם לכם תחושת רוגע – לא יעזור לכם להתיישר רוחנית. הקשיבו לתחושות בגוף, כי לא כל האפשרויות עובדות והדברים הפשוטים מגיעים בסוף, לאחר שהלכנו וחקרנו בשבילים רבים. הסקרנות שבתוכנו צריכה להגיע לידי מיצוי ורק אז נהיה מוכנים לעזוב את הקרקס הרוחני ולהצטרף למסע אחר. להכיר בחשיבות של התיישרות ורוגע ולאפשר להם להעמיק בכל דקה ביום בחיינו. זו גם שפה אוניברסלית בריאה יותר. לא כל אדם מתחבר לרוחניות, אך כל אחד יכול להרשות לעצמו להיות יותר רגוע. זו השפה הבינלאומית של הרוחניות שכולם מבינים, אם תרצו.

להתיישר עם החוכמה הגבוהה ולגלם אותה בכל פעולה והתנהגות, ולעשות זאת בפוקוס. בתבנית הישנה היו הרבה פרטים ברשימות שלנו, הדברים החיצוניים אינם משתנים אך נעשים מתוך המודעות של הרגיעה הפנימית. וכשאנו לא רגועים, זהו תמרור האזהרה שלנו לעזוב הכל ולחזור לשקט. המטרה שלי כמורה רוחנית שהתעוררה לטבעה האמתי לפני 30 שנה, מעבר להתמרת אנרגיות ודברים דומים היא להביא את התודעה הזו, את מצב הרוח וההשראה וההתלהבות שיש בכם לגלות את העולם ממקום רגוע של התיישרות. כדי שהאנרגיה הרוחנית של התודעה תוכל לעבור דרככם ולהביא ערך מוסף, משהו שהרצון האישי שלכם לעולם לא יוכל לייצר. רגיעה היא משמעותה של עבודה בהרמוניה עם האמת של המציאות. מה מביא לכם חוסר רוגע? כשאתם עובדים מהר יותר ממה שהיקום מבקש, כשאתם מרוכזים ונצמדים לתוצאה בלבד, מנסים לרוץ לקו הסיום ובכך מעגנים שוב ושוב אנרגיה המותירה אתכם בלתי מסופקים. אז כמה רגועים אתם מרגישים עכשיו? נסו לשאול שאלה ממקום של רגיעה. זהו רגע קסום בו התשובה מגיעה מעצמה ומשקפת את רמת ההתיישרות בחייכם. הרוגע הופך אותנו להיות התשובה, במקום להמשיך להיות האדם המחכה לתשובה.

ומה קורה לכל השאלות כשאנו בהתיישרות? הן נעלמות. התובנה היחידה הנותרת היא להירגע, בכל מצב, בכל תחושה, בכל סיטואציה, אל תוך כל רגש. להירגע ברעש הכי גדול. להאט את הקצב, לנשום לאט, לקחת את הזמן, לנוע בעדינות, כמו לעשות אהבה עם החיים ברכות אין קץ. לשים את המודעת בכך שדבר אינו מפר את השלווה. הקשיבו לנשימה. אם אינכם שומעים אותה, חזרו אליה. התבנית בה הפוקוס הוא על מטרות, גם אם הן רוחניות כגון הארה – אינה כבר חלק מחיינו. הרבה ניסו לפתוח את דלת ההארה בהיפר אקטיביות ובעשייה מוגזמת והיא לא נפתחה. הדלת לחופש העילאי נפתחת בתוכנו כשאנו מדגימים הירגעות שהיא התיישרות שהיא הארה.

עולם חסר התודעה שחיינו בו מזה עידנים, בו הרס ושנאה ושליליות, היה השתקפות עבורנו ותרגול אינסופי לתרגל את ההפך, בכל פעם מחדש. עולמנו אינו רגוע. יש בו אנשים לחוצים הוא מלא בתאוות בצע והיצמדות לדברים והתנהגות חסרת מודעות. רוצים לפתוח את דלתות הגאולה בלבכם? זכרו לעצור בכל פעם שאתם רואים דבר-מה שאינכם מסכימים איתו, וזהו אותו כהזדמנות ליצור התיישרות גדולה יותר והירגעו, ונשמו, והאטו את הקצב. תרגולי הרוחניות לא עזרו לכם? אולי כי לא היו אמורים לעזור. הירגעות היא התשובה העילאית והיחידה. שאלו את המאסטרים. אם הצלחתם להאכיל את הסקרנות שלכם ללא תועלת עד כה, שבו ברוגע והקשיבו לאינטואיציה שלכם בעודה מתבהרת. ואז גם המסרים מההדרכה מגיעים, הכל נפתח....שם בתוך השקט מחכות לכם כל המתנות והחלומות והשאיפות והפוטנציאלים הבלתי מוגשמים.

כיצד אתם מרפאים את הגוף שלכם? חוסר איזון פיזי הוא רק תוצר של נשמתכם המתפתחת ברמה ובתדר כל כך גבוהים, עד כי הגוף לא מספיק לעקוב...ומה לדעתכם יוצר אינטגרציה טובה בין גוף-נפש-נשמה? הרגעות. אנשים נופלים למשכב כי היקום מביא אותם להשלים עם מצב של רגיעה. הרגעות היא מילה נרדפת להתיישרות. כשהגוף הפיזי שלנו רגוע, הלב פתוח יותר, אנו מסוגלים לאהוב ללא תנאי, אנו פוחדים פחות ומצפים הרבה פחות. רוגע והתיישרות רוחנית פותחים אותנו לפרספקטיבה של אמונה. אנו מתחברים לתכנית הגדולה יותר, לייעוד ולסנכרון המשרת את המסע לטובתנו הגבוהה ביותר. כשעדינות, נדיבות ואכפתיות הם המצב הטבעי שלנו, האמונה מדריכה אותנו, ולא הפחד.

הרצון להתגבר על משהו מכניסה אותנו לכאוס. אז רק להירגע ולעצום עיניים ולהבין שאף אחד לא רודף אחרינו, מלבד הרגיעה עצמה. השיפוט, האשמה, התחושה שכל העולם על כתפינו הם מחוץ לרוגע. היקום שלנו נוצר על ידי תדרים של אור ובתוכם אהבה וחמלה ואחדות. ובהם, מתגשמת רק אמת אחת. ההתמקדות בזה בלבד אל מול כל כאוס. אנשים רוצים שלום ושלווה, ואז נותנים להם כמה דקות כאלה והם כבר מאבדים עניין....זו הבדיחה הטובה ביותר של אלוהים. הדברים שאתם רודפים אחריהם בדרך הרוחנית הם הדברים שאינכם מוכנים או רוצים לקבל באמת. נמאס לכם במהרה. פתאום זה נראה כיף יותר לחיות בעינויים...ולחלום על השלווה. כי כשהיא מגיעה, אכן כן...היא די משעממת. הארה היא הדבר הכי משעמם שיש. כל אגו יעיד על כך....

כשאתם מתחילים לחיות בשלום עם ההירגעות, האגו שלכם משתעמם למוות. הבחירה תמיד קיימת, בין אם להמשיך בדרך הזו או לחזור לקרקס. שאלו את עצמכם אם אתם מוכנים להיות רגועים ושלווים גם כשזה משעמם כל כך. תגיע נקודה בה השעמום יפזר את האגו מהשדה שלכם ותגיעו לצד השני של המציאות בו אין כל שיפוט, אין כל אשמה או פחד או נפרדות. אם פגשתם אדם כמוני שצעד את המסע הזה, תבינו כי דבר אינו נפרד מאיתנו. ישנו רק שחרור וכניעה והסכמה להיות מיושרים מתוך רגיעה. החוכמה היא להמשיך וללכת מתוך השעמום הריק הזה, גם אם התחושה היא כי תכף נמות משעמום. כך מגיעים לצד השני של התודעה בו המציאות בהירה, כמו אלוהות הלובשת צורה יפה ותמימה. כמו רחם חשוכה ועוטפת ממנה יוצאת היצירה הגדולה מכולן. וכשאנשים מתנהגים בחרפה – רואים רק את כאבי הגדילה של המסע שלהם כי תחושת הקרבנות אינה קיימת. הנינוחות מנצחת.

הפחד הגדול ביותר שלנו הוא שאיננו יכולים להירגע בעולם שכזה. אז אנו הולכים לעשות מדיטציה בטבע, עם החיות. אך גם שם יש התרחשויות שרק הרגעות לתוך התודעה שלכם מנצחת אותם. עליכם להסכים כי במקום לחיות בעיר הרוחנית המשוגעת תזמינו רגיעה שתנצח גם כשאתם הופכים להיות בני-אדם שגם אתם לא מכירים. הסיבה שבגינה אנשים נפגעים היא כי הם סומכים על האגו של האדם העומד בפניהם במקום להתחבר לתודעה שבתוכו. היו נינוחים מולם במקום להיות חלק מסיפור האימה שלהם. ברגיעה, כולנו מלאכים במדים המפרשים לפעמים דלת שנפתחת בהפתעה ל- התקפה. הרי איננו סומכים על ההתניות של אנשים אחרים, או על הרעיונות שלהם, או האמונות שלהם. אנו סומכים רק על התודעה שלהם ואיליה מתחברים. זה כבר משנה הכל. הדרך הרוחנית האולטימטיבית היא להתחייב להיות רגועים יותר מאי-פעם. במיוחד במקומות בהם קשה להירגע. הכניסו רגיעה לכל תחומי החיים בעודכם ממשיכים....לעבוד, לשלם משכנתא, לטפל בילדים וכו'...השינוי לא יאחר לבוא.

הרבה מאיתנו רוצים לדעת את כל מה שמאסטר יודע, להתנסות ברמה של מאסטר, בעיקר רודפים אחר התואר הזה....אך כמה מאיתנו מוכנים להירגע לעומק האינסופי שמאסטר אמיתי נרגע לתוכו? שאלו את עצמכם. הרגעות מביאה אותנו לראות את המטרה הגבוהה ביותר כשאנו מושרשים בהתיישרות שלנו. הפכו כל פעילות לעשייה מעודנת, אכפתית ורגועה. הרשו לרגע הזה להכניס את הרוגע פנימה. השלימו עם השקט, הדממה וההירגעות. הם יובילו אתכם לגרסה הבריאה ביותר של עצמכם.

בתבניות ישנות דיברנו על החוויות שעברנו ועל דברים שהתגברנו עליהם. בתבנית החדשה אנו מדברים על דברים המביאים לנו יותר רוגע, אנו מדגמנים רוגע ומראים את עבודתנו הטובה. ממצב של רגיעה מגיעות רק תובנות הנראות על פני השטח. לחשוב לאט יותר, בתשומת לב גדולה יותר, ואז כל דבר שאנו עושים הופך להיות מטוהר יותר. כן, אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים. הוא הראה לי בעצמו....

למה אתם מכורים? התמכרות היא הכחשה עמוקה של הירגעות, זו היעדרות של המודעות הבריאה. הרוגע עוזר לנו להתעניין בדברים הבריאים שאנו יכולים לעשות למען עצמינו וסביבתנו. הוא פורם את האגו הגורם לכם להמשיך ולרדוף אחר דברים שאולי ירגיעו אתכם. זכרו כי אנשים המחפשים כל חייהם, אינם רוצים את האמת. הם רק רוצים משהו לרדוף אחריו. כי כשמתקרבים לאמת, מתקרבים גם להתיישרות, לתודעה וכל הדברים האלו נמצאים מחוץ למבנה האגו. נגיעה אחת באמת ואיננו צריכים לבחור יותר. אנו יודעים מה צריך לעשות, זה חלק בלתי נפרד מהרצון שלנו וללא כל משא ומתן. האגו שחי בעיר המטורפת רוצה בחירות אינסופיות כדי שיוכל להיות מהופנט מהן. הוא אינו מחובר לאמת כי אם גן העדן היא האופציה האפשרית האמיתית, הרי שלא צריך עוד אופציות.

הבחירות השונות יוצרות תחושת ביטחון דמיונית עבור אלו שעדיין לא התיידדו עם ההתיישרות ולא נכנעו להירגעות. גן-העדן מחכה שם בפנים. ריבוי האופציות הופך אותו לגיהינום. הירגעו בכל נשימה, אפשרו ליכולות שלכם להתיישר עם האמת הגבוהה בכדי להינצל מהחיים האלה. כי מגיעה הנקודה בה הם הופכים להיות מתנה במקום קללה. אתם מוזמנים להרגיע את מערכת העצבים שלכם ואת כל האספקטים שאתם. אהבו את עצמכם, אהבו את האחד שאינו רוצה להירגע, את האחד שמשועמם מזה, את האחד שמוכן להירגע רק לאחר שכל הבעיות ייעלמו, אהבו גם זה שמסתובב והולך כשהבעיות אינן נעלמות. אהבו במיוחד את האחד שמוכן להתחנן להשאיל ולגנוב לעצמו תדר גבוה יותר, וגם את זה שיהיה מוכן לעשות כל דבר תחת השמש חוץ מאשר להירגע. אהבו את זה שמבזבז את זמנו בלומר לאחרים מילים רוחניות חכמות שמעולם לא עבדו עבורו....אהבו את החלק שבכם שחי בעולם לא מודע רק כדי לחוות את העולם כ-כאוס ולהירגע בתוכו.

הירגעו בנוכחות החיים. נשמו באצילות לפני שיוצאות המילים. זה נחמד לכבד תודעה ורוחניות ולראותם כקדושים, אך הסוד הוא פשוט, אולי פשוט מידי. אך בו מגולם הניחוח המשכר של היופי האינסופי שלנו, כהתגלמות וביטוי של הרוח בפעולה.

האלוהים הוגשם להיות האחד שהוא אני, האחד שהוא אתם. מברכת את התודעה הגבוהה שלי ושלכם.

רחלי גנון – מורה מרפאה מהמקור היצירתי (מתוך המקבץ שלי – "נשמה הפוכה")


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb