• תרגום ועריכה – רחלי גנון

קריון - השמחה של הרוח


קריון - השמחה של הרוח

קריון החדש – השמחה של הרוח

הקדמה

עובדי האור והנשמות העתיקות הם החושבים המטפיזיים המתקדמים ביותר בפלנטה. האל שבפנים, בורא הפלנטה, מושקע בנשמתכם. אתם חלק ממערכת שאתם מתעוררים אליה, בדיוק כפי שהתעוררו העתיקים לפניכם. המעגל הושלם ואתם נמצאים כרגע בנקודת ההתחלה, שיש בה השערות, הבנה ולימוד. כולכם רוצים להיות יותר שלווים, להישאר כאן זמן רב יותר, לרפא את גופכם, להתחבר למה שבפנים ולא בחוץ.

יש כאלה שיאמרו לכם כי עליכם ללמוד לסמוך על אלוהים במקום על עצמכם, ולשחרר. אך לשחרר זה לא כפי שאתם חושבים. זה בסך הכל לזוז מהדרך כדי לא להפריע למה מה שכבר נמצא בכם ותמיד היה שם. סינכרוניות היא לשחרר ולאפשר לאינטואיציה להיכנס לחייכם בדרך עוצמתית יותר שתוכל להדריך וללוות אתכם דרך זה. לכולכם יש את היכולת לגעת באל שבפנים ועדיין רבים מכחישים זאת. לזוז מהדרך – משמעותו בעיקר לאפשר לאינטואיציה להתגבר. הרבה דברים נעים כעת ותופסים את מקומם. כך גם אתם ופקטור השמחה שבכם.

מטרתם העיקרית של הנשמות העתיקות הוא להתערב עם שאר האנושות ולהראות לה את המאסטריות שבכם. להדגים כיצד מתמודדים עם בעיות במקום בו אחרים אינם מצליחים, כי כל אחד מכם הוא אי של שלווה יושרה ונדיבות. כבר לא ניתן ללחוץ על הכפתורים שלכם. אנשים מגיעים אליכם כי אתם יודעים להקשיב. כולם זקוקים לאדם אכפתי ואמפאטי שיקשיב למעמסה שבלבכם. ואתם טובים בזה. זו מאסטריות. אתם נותנים לכולם סביבכם להרגיש כי הם בנוכחות אדם שאוהב אותם, שאפשר לחזור אליו ולהיות איתו ולהרגיש בטוח אצלו. זוהי עבודתו של עובד האור.

המטרה העיקרית היא למצוא את פקטור השמחה ולהעמיק איתו לתוך השלווה. כך משתנה לה אנרגיה. זוזו מהדרך, זה מגיע. אל תתנו מינוי מראש לעתיד שלכם באמונה שהתוצאה תהיה כך או אחרת. אתם מצוידים היטב. באתם, הלכתם, חזרתם, ואתם שואלים – "מה כל כך טוב בלהיות נשמות עתיקות כשאנו כל כך אומללים?" סבל לא נוצר כדי לכבד את אלוהים. זהו פשוט מצב של חוסר תפקוד. סבל הוא משהו שכל אחד מעצב עבור עצמו. זוזו מהדרך. הדברים שמסביבכם לוחצים על כפתורי הסבל שלכם. זוזו מהדרך, וגלו את השלווה שהיא מעל לכל הבנה.

תודעה משנה פיזיקה. התודעה מתעלה הרבה מעבר למבנה הסלולרי שלנו ואף מנחה אותו. מה עומד בדרככם? דעות קדומות, תרגולים ישנים, אנשים אחרים....כל אחד מתמודד עם כל זה בדרכו שלו. במשך 10 שנים אני מדבר על כרטיס לרכבת שאין עליו תאריך. הרכבת מגיעה. אתם אוחזים את הכרטיס בידיכם, כבר שילמתם עליו במלואו, והוא אמיתי. הרכבת באה והלכה עבור אחרים. היא באה והלכה אפילו עבורכם. אתם יודעים שהיא מגיעה שוב. הפעם היא רק בצבע אחר ומטרתה שונה וסיבתה שונה. אתם אוהבים את אלוהים. כבר לחצתם את ידו. הוא אוהב אתכם. כבר קניתם את הכרטיס לרכבת. ואתם יושבים בתחנה, יום אחר יום, והרכבת לא מגיעה. כאן הכל בידיכם. אתם יכולים לדאוג ולסבול ולשאול – ומה אם הרכבת לא תבוא? הרכבת מאחרת ולבטח יש לזה סיבה טובה. מעניין אם הרכבת הושמדה....כי היא לא הגיע כבר המון זמן...וכך מחשבותיכם נודדות שוב ושוב. ואז יום אחד הרכבת מגיעה והיא נפלאה ואתם עולים עליה ומבינים שבזבזתם שנים על גבי שנים בדאגה לרכבת היפה שתמיד מגיעה. אז אולי תזוזו מהדרך, לכו לתחנת הרכבת ומלאו את לבכם שמחה ושיר? אתם יודעים כי הרכבת מגיעה. שמכם מתנוסס עליה ואתם שלווים וכלים רוצים לשבת אתכם על הספסל ולחכות אתכם, בעוד אתם מספרים להם סיפורים מופלאים והם יקשיבו. ואף יחוו אהבה ושלווה גם כן. זוהי מטפורה לסיפור האמיתי שהוא סיפור החיים שלנו.

השמחה של הרוח

ברכות. כאן קריון. השאלה הראשונה שאני נשאל תמיד היא – "מי אתה"? כאילו אני צריך להיות סוג מסוים, ישות יחידה עם שם. אמנם ישנו אדם יחיד שמדבר אך האנרגיה שאתם חשים כרגע מרובה. הקול בא משותפי (לי), מהאינטלקט שלו, מהאינטליגנציה שלו, מהתרבות שלו והתודעה שלו. הפמליה שסביבכם היא רב-ממדית. והיא באה אתכם. לא איתי. חלקים ופיסות נשמה נמצאים בחדר כי אתם כאן. האנוש הוא הרבה יותר עוצמתי ממה שאתם חושבים. אם אתם חשים שמחה, אופוריה, למידה, אז אתם מודעים לחלקים שבכם המופעלים והופכים להיות אקטיביים סביבכם. ואינכם לבד. כל אחד מכם חש את אותם הדברים ויחד כל זה מתפתח לפמליה. כשאני מגיע (קריון), אני מדבר לפמליה שהיא אתם. אני מדבר אליכם. וזה הרי לא מוגבל רק לאלו היושבים כעת בכיסא. זה כל היופי של גלקסיה רב-ממדית, של היקום. זהו יופייה של הפיזיקה שאינכם אפילו מבינים עדיין. כולכם, המקשיבים, הקוראים, הנמצאים כאן. אחרים מקשיבים במסגרת זמן שונה, אך עבורנו לא קיימת מסגרת זמן אחרת. הכל קורה בבת אחת עכשיו, וזה כעת. ואת זה לא ניתן להסביר לכם. אך גם אלו המקשיבים מאוחר יותר, הם חלק מהפמליה וגם הם קשורים ממש כעת למה שגם אתם מרגישים.

ישנה מערכת יפהפייה סביבכם. במשך כל כך הרבה מאות ואלפי שנים חשתם דברים סביבכם. אהבת האל היא כזו ולעתים היא כל כך מבלבלת, גם אם יפה, אד שאתם יושבים שם בזרועות פתוחות ואתם יודעים שאתם אהובים. יש כאלו היושבים על ראש הר או בשפת מעיין וחשים כאילו כל הטבע נמצא איתם. הדיוות ביער שאנו שומעים את שירתן ויודעים כי השמיים מכווננים אליהם. דבר מזה אינו פשוט כך. כי אלוהים נמצא בכל מקום ובכל דבר וכך גם אתם. הנה רעיון שהוא הסוד שלכם. אתם מחוברים לכל הדברים. ולכל דבר יש גישה ותודעה שיודעת ברמה מסוימת שאתם שם. גם אם תכנסו למקום ריק מכל אדם אחר, האלמנטים ידעו שאתם שם. כי אינכם יכולים לשמוע את השירה המושרת ומעריכה את האור שאתם מהלכים עמו. וגם אם תהיו לבד ביער או פשוט הולכים על השביל או בדשא...המרכבה שלכם שהיא הבועה הרוחנית האלוהית שאתם נושאים אתכם, היא קרובה כל כך לבורא עד כי החרקים יודעים מי אתם. דברים משתנים כי אתם שם. ראיתם זאת גם בהיסטוריה שלכם, אחרת הייתם חושבים שאני ממציא את כל זה.

יש כל כך הרבה אזכורים ורשומות אודות המאסטרים בפלנטה ששינו את האלמנטים בכל מקום אליו צעדו. והם לא היו הרבה יותר אלוהיים מכם. אולי הייתה להם מטרה שונה בזמנו, אולי ה-DNA שלהם עבד ברמה גבוהה יורת, אך המסר שהיה להם היווה דוגמה עבורכם ואתם יכולים להיות בדיוק כמותם. בכל ההיסטוריה וגם בהווה ישנם מאסטרים על הפלנטה הזו שעדיין יכולים לעשות את הדברים הללו וגם הם מהווים דוגמה לתודעה הגוברת על הפיזיקה. אך יתרה מכך, זו דוגמה שאתם קשורים לכל דבר סביבכם, עד כי אתם אחד עם הכל. זה תלוי בגישה, בהתייחסות וכיצד אתם בוחרים לעבוד עם זה. וכך הרוח צופה ברמת האמונה שלכם. כבר אין פאזל שעליכם לפתור. הנה תשובה לכל דבר כמעט שאתם עשויים לשאול. בצד השני של הווילון לא שוכן החושך וגם לא חוסר-הבנה. העובדה שאינכם יכולים לחדור לחלוטין דרך הווילון הזה, גורם לכם להאמין כי מהעבר השני ישנו מסתורין. ואני אספר לכם. בצד השני ישנה אהבה, נדיבות, וידיעה מלאה של מי שאתם. פיסה מנשמתכם נמצאת שם. הבינו, לא משנה מה אתם מנסים לעשות או לפתור או אפילו להבין, בצד השני קיימת הבנה מוחלטת של מי שאתם ומה אתם מנסים לעשות. אם תושיטו יד אולי תבינו יותר את היד האוחזת בכם. הרוח מבינה. החלק שבכם שהוא גדול מכם ואפילו אתם קוראים לו – "העצמי העליון", מכיר אתכם הרבה יותר טוב ממה שאתם מכירים את עצמכם. בצד השני ישנה תחושה מלאה של מציאות רב-ממדית של כל שישנו, וזה מוחבא מכם. מה שאני מנסה לאמר כאן הוא כי חלק מכם – מכיר אתכם ונמצא בצד השני של הווילון, ונח לו עם הבורא. יש לכם חבר שם. אין מסתורין שם.

הירגעו עם זה. כל כך הרבה אנשים מנסים להגיע לאלוהים במחשבה כי אלוהים הוא רמת אינטליגנציה עצומה שבכלל אינה אישית. אך זה אישי. והחלק האישי הוא כי אתם מהווים חלק אינטגרלי מהאינטליגנציה העצומה הזו. זה המסר. כיצד נהפוך אותו לצורה פרקטית יותר? יקירים, באמתחתכם רק דרכים לינאריות של תקשורת לינארית בהם רק דברים מסוימים משמעותיים יכולים להתרחש. אנו יכולים לספר לכם במשך כל היום על החלקים הרבים שהם אתם, ועל הנשמה בצד השני של הווילון. וגם הווילון עצמו הוא מסתורי. היכן הוא נמצא ואיך הוא נראה? יש דבר אחד שהוא מאפיין משותף לרוחבו של כל הווילון. ולדבר הזה יש שני חלקים. זו אהבה, כמובן. חמלה היא חלק ממנה. ואם תביטו מה מגיע עם החמלה – תגלו את השמחה. וכשתביטו בשמחה – חייב להיות שם גם צחוק. אז אחד הדברים הטובים ביותר שאתם יכולים לעשות כדי לבקוע את הווילון ולשבור את הקרח של מה הוא מה או של איך זה עובד, הוא רק להיות בשמחה. לקחת נשימה עמוק ולחייך ולדעת כי אתם אהובים וכי ישנה יד, ראו אותה בעיני רוחכם, בדמיונכם, כאילו חלק מכם יורד מהשמיים ללחוץ את ידכם. ואתם מתחברים ומחייכים. אינכם במצוקה, אתם נזקקים, אתם לא סובלים.

אך כשאתם בפחד וזועקים – "אלוהים תעזור לי"...זו בועה שלעולם לא תוכלו לצאת ממנה. האם אתם מבינים זאת? רק תעבו יותר את הווילון עם פחדיכם. אך אם תשבו ותחייכו בחוכמה ותחושו את השמחה ואת הנוחות כי אלוהים יודע מי אתם וכי הרוח יודעים שאין זה מקרה כלל שאתם כאן...אז תבינו כי ישנה מערכת ואתם בתוכה, חלק ממנה. גם אם אינכם מבינים זאת, דעו כי כל דבר בצד השני הוא נדיב ויודע את כל מה שקורה בדיוק. אז צחקו בקול רם והתחילו ליהנות מכך כי יש תשובות ופתרונות ומשהו גדול ממה שאי פעם תוכלו לתאר. ואז הווילון יהפוך להיות דק, כי מצאתם בכם את חמלת ההבנה והשמחה והחוכמה שבצחוק. מורים רוחניים גדולים על הפלנטה הזו, הגדולים ביותר, ידועים כאנשים הצוחקים הרבה. ללא קשר לסבלם, הלימוד היה תמיד שמח ומהנה. כעת להמשך המסר שהוא מעט יותר מורכב, אנו מבקשים מכם חוכמה להפיל את התודעה הישנה ולבקש עזרה. "רוח יקרה, אנא אמרי לי את שעלי לדעת". צחקו לאורך כל התהליך, בידיעה שאינכם יודעים דבר, אך גם בידיעה שאתם הולכים לקבל את מה שאתם זקוקים לו במדויק. וזה מספיק טוב.

ומה אם הרוח נותנת לכם את כל צרככם ברגע הנכון ולא דקה אחת קודם? האם זה מספיק טוב עבורכם? האם תוכלו לזנוח את החשיבה הלינארית שצריך שיהיה לכם מחסן של דברים בטרם תהיו מאושרים? ההגדרה של שפע היא שהצרכים שלכם מטופלים בכל רגע בו אתם זקוקים לזה. אינכם צריכים לדעת מה עומד לקרות מחר, גם אם יש שם משהו עבורכם. נדבר שוב על המטפורה ועל ההיסטוריה של זה. היהודים שהיו במדבר במשך 40 שנה, אכלו בכל בוקר. היה מי שהאכיל אותם וזהו סיפור מעניין כי גם הדורות הבאים שבאו מאוחר יותר היה להם מה לאכול בכל בוקר ועדיין היה תוקף אותם פחד, סתם כך באמצע היום בנוגע לארוחת המחר – האם יהיה מה לאכול. וזה כל כך אנושי אך הניחו לזה. כמה אהבה עליכם לקבל בטרם תיווכחו שזה תמיד שם? כמה תשובות וסנכרונים עליכם לקבל בטרם שתבינו כי זו המערכת? הגיע הזמן שהאנושות ובמיוחד הנשמות העתיקות ועובדי האור יפסיקו לפחד מהעתיד ויבינו כי המערכת הזו היא לנצח. הרבה אחרי שתעזבו ותחזרו, המערכת תעמוד במקומה ואתם תשתמשו בה. ככל שאתם עתיקים יותר מבחינה אקאשית, כך תבינו טוב יותר את כל זה. כשתחזרו, במחזור החיים הבא, ולא משנה בני כמה אתם, זה יקרה. כולכם חוזרים חזרה. כולכם!! אתם לא תפספסו את זה!! העברתם הרבה מידי שנים ומחזורי חיים בהמתנה לזה. ואתם שוב תעמדו בתור בשביל לחזור הנה. וכשתחזרו, לא תצטרכו ללמוד מהתחלה. תחוו התעוררות שלמה ותדעו מי הייתם ומה עשיתם. והחוכמה לא לחזור על אותן טעויות תהיה אתכם. תעבדו עם המערכת בסנכרון טוב יותר מאי-פעם. ואפילו תשמחו בעודכם עושים זאת. מחזור החיים הבא שלכם עומד להיות הרבה יותר טוב ממה שאתם חווים כעת. נקודה.

החוכמה על הפלנטה שעזרתם ליצור, אתם הולכים להתפלש בתוכה וליהנות. והגיע הזמן שתהיה לכם חופשה. הגיע הזמן. דברים יהפכו להיות קלים יותר וזה אכן ירגיש כמו חופשה. עכשיו אתם יותר מאותגרים כי אתם נושאים אתכם את הדעות הקדומות של כל ההיסטוריה. באנרגיה הישנה זה כל מה שחוויתם. זה כל מה שאתם יודעים. אתם שופטים הכל לפי זה. אך כשתחזרו הנה כבר לא תפעלו כך. הכל יהיה על פי האנרגיה החדשה שאתם מרגישים בנוח איתה ורואים בה הזדמנות. אתם חוזרים כדי לשנות את הפלנטה וכבר לא תוכלו לחכות. מיד כשתצאו מרחם אמכם, תהיו מוכנים לכל דבר. הוריכם יביטו לתוך עיניכם ויאמרו...אוי...מי זה? הא הא הא...עד כדי כך תהיו שונים. יבשות יאוכלסו בתינוקות חדשים ויתחילו להשתנות. כאשר אתם כנשמות עתיקות תיוולדו לאנרגיה החדשה, כבר לא יהיו לכם תכונות של עולל בסגנון הישן. הכל עובר שינוי ומטמורפוזה ואני מספר זאת כדי שתדעו שמעתה ואילך יהיו לכם דברים רבים להתרגש לקראתם.

המערכת גדולה. אתם נצחיים. ואתם תמשיכו את מה שהתחלתם כעת. בני-אנוש מתקשים להביט מעבר למחזור החיים הנוכחי, אך זו התכנית. אספר כי הייתי אתכם בעבר. קריון הוא שמה של הקבוצה העומדת מולכם כעת העוזרת להקל ולסייע בשינוי החדש הזה. ולפני התזוזה גם ניתנו מסרים בזמנים אחרים וגם אז הייתי שם. אתם קוראים לכל התהליך הזה בשם מלאכי. מלאך מדבר אליכם ויש לו שם. כאשר קבוצה מדברת אליכם – אתם פחות אוהבים את זה. חובה שיהיה לה שם. ככל שתלכו רחוק בהיסטוריה, כשהרוח מדברת אליכם עליה לשאת שם וגוף וכנפיים והילה...היא צריכה להיראות כמותכם, להתנהג כמותכם, רק כדי שתוכלו להבין את כל זה. אך גם זה משתנה. חלק מכם מבינים כי הרוח היא באמת חלק מכם. היא מדברת אליכם. היא חברה שלכם והיא איננה נבדלת מכם. זה לא אלוהים בשמיים. זה אתם שם בשמיים. ואתם חלק מהמקור היצירתי, חלק מהתכנית, חלק מהמערכת.

ארץ בוגרת מגיעה. דברים קורים לאט עבורכם. ישנם מבוגרים בקהל היכולים להביט אחורה על חייהם כאילו זה קרה אתמול. תקופת החיים דוהרת קדימה עבורם והם מביטים על הגיל הכרונולוגי שלהם ואינם מאמינים לזה. כל כך הרבה דברים קרו, וזה היה רק אתמול. והם זוכרים הרבה דברים....אך כל זה היצמדות לאופן בו דברים קורים מהעבר השני. בדרך זו אנו רואים את האנושות. אתמול הגעתם והיום אתם כבר משלימים את לימודיכם. זה מופלא. אתם חסרי-זמן. אינכם מתבגרים. רק הופכים לטובים יותר. כך אנו רואים אתכם כי אנו חלק מכם. חלק מכם שאינו נפרד מכם. אני מדבר אליכם כ-קריון, שהוא חלק מקבוצת נשמות שהיא אתם. מעולם לא הייתי אנושי אך זה לא משנה. כי חלק מנשמותיכם הם הבורא וכך גם אני. אני חלק מכם, אתם חלק ממני. האם זה מרגיש כעת נוח יותר? חלקכם מתחילים להבין את המסר המשמעותי והמופלא הזה. זה מנחם. כי המערכת נמצאת כאן והיא עובדת. אז הזדקפו ודעו מי אתם ומדוע אתם כאן. דעו כי ישנם פתרונות שמגיעים ואינכם יודעים עליהם דבר. כל עוד תצחקו, כל עוד תהיו שמחים, כל עוד תבריחו את הפחד מחוץ לחייכם ותאמר לו – "אינך שייך לכאן. צא מחיי!" לא עוד. בני אנוש, אתם יוצאים החוצה מהאנרגיה הישנה ואלו הם זמנים קשים עבורכם. בפעם הבאה, כבר לא תזכרו דבר מכל הישן הזה. רק את החדש שתחיו בתוכו.

וזה ישנה הכל. ילדים נולדים כעת עם התכונה הזו (מאז 2013). אחד הנושאים שאינו מובן עם הילדים החדשים מכל הספקטרום, הוא כי אין להם תכונות השייכות לאנרגיה הישנה. כל מה שהם יודעים הוא כי הכל אפשרי. אינם מתחברים למה שאינו אפשרי. ובגלל זה נראה לעיתים כי הם "עושים צרות". הם פשוט אינם מתאימים לאנרגיה הישנה שאתם חוויתם אותה במלואה. זהו זמן שינוי. חלק מהשינוי הוא כי אתם לא תחיו לנצח. אך יבוא יום בו כל הדורות יהיו חדשים וכשהזמן הזה יגיע – הכל ייראה אחרת. הפלנטה תהיה שונה. מעשיכם יהיו שונים, ואתם תהיו כאן כחלק מכל זה. העומד בראש הנדיבות מהעבר השני יודע/ת מי אתם. הוא מוכן שתתחילו לצחוק איתו, לשמוח איתו. אל תדאגו....אל תשתמשו בכל כך הרבה אינטלקט (אגו..) כיצד אעשה זאת? מה הולך לקרות? כמה חלקים ממני מפוזרים שם בחוץ? אם אעשה כך, האם יקרה אחרת? הא הא הא.

זה מצחיק כל כך, עד כמה אתם הופכים את יופייה של אהבת האל לדבר לינארי שכזה....הירגעו. תחייכו. תשמחו. אל תנסו "לפתור" את זה. וכך הוא הדבר.

ובנימה אישית,

אדם המלא בעצמו, במצב אגו שאינו מאוזן, לעולם אינו יכול לזוז מהדרך ולפנות מקום לעצמי הגבוה שלו להיות. להסכים להיות הריקוד עבור הרקדן שהוא פמליה שלמה של חלקי הנשמה ממעל, ולא רק להיות כל טיפוסי "האני" שאנו כל מזוהים איתם. אינטואיציה היא כמו לחישת מלאכים זכה ועדינה הדוחפת אותנו בנעימות לשלב הבא. וכמו כל שריר שניתן לפתחו כך היא מתגברת ככל שאנו נותנים לה מקום וזזים מעט הצידה....מתבוננים ומסירים אחריות והיצמדות על התוצאה. החיים אחראים על זה. ואנו רק עושים כמיטב יכולתנו. תנו לנשמה שלכם לבוא לידי ביטוי. הנשמה היא תמיד שמחה. זה רק אנחנו האוחזים בחלקי ה-"אני" העצובים שלנו.....אלוהים מעולם לא נתן לי, (רחלי), את מה שאני "רוצה", אך הוא תמיד נותן לי את כל מה שאני זקוקה לו. תמיד ידעתי בתוך תוכי כי אני רק משתבחת עם השנים...... הא הא הא.....ואף החיים מתחילים להתייחס אלי יותר בנעימים.

זכרו כי באנרגיה החדשה, הכל אפשרי. אחד הילדים על הרצף שליוויתי לשיעור מדעים צייר תפוז בצבע סגול. המורה מיהרה לתקנו ולהסביר שאין פרי הדר בצבע כזה. יש רק צהוב וכתום....והוא ענה לה –" אני רואה תפוז סגול, רק את לא יכולה לראות, יש אפילו בכל הצבעים". הילדים האלו הם הצבע המגיע לעולם. חבקו אותם באהבה. הם קשת של אהבה וחמלה, המגשרים הגדולים האוחזים את עתידנו הצבעוני ביותר בידם.

"אין מלבדו, מלוא כל הארץ כבודו, הקדוש ברוך הוא מלך ואני עבדו". זו מצווה לחיות בשמחה.

ואם נתתי לכם להרגיש ולו במעט עד כמה אתם אהובים – אשריי. אז תצחקו ממעמקי הבטן והתחברו לתדר הגבוה מכל בו נמצא העצמי העליון שלכם תמיד. בשמחה ובאכסטזה עילאיים.

I laugh you.

שלכם, נשימת בראשית


כל הזכויות שמורות לרחלי גנון

Created by GoWeb